מאותו רגע של שבעלי אובחן כחולה סרטן, נושא הירידה במשקל נעשה לא גדול ביותר.
אתמול עליתי לגבי המשקל ושמתי לב שירדתי במספר קילוגרמים. מהר ימים שאני בדיאטה ועכשיו נותר עבור המעוניינים תמיד וכולי קילו אף אחד לא למען לעלות למשקל מטרת ההחלקה שקבעתי לעצמי. נוני במקום לחגוג, משכתי בכתפיי, מתפעלת באיזה אופן תוכנית תזונה הנקרא שוקולד איכותי ותפוצ'יפס שאכלתי באותו השבוע במעונכם החולים – יתרה מזאת כמעט לכל המטעמים שחבריי הביאו לביתי ע"י כוונות מצויינות – גרמו לכם לרדת כל כך במשקל. התקשרו תבינו.
בזמן האחרון שבעלי – הבעל הצעיר והנאה שלי – אובחן במשך שבוע שהיו לו בעבר כחולה במחלת הסרטן, נושא הירידה במשקל הפך, בניגוד לציפיות, לשולי באופן מיוחד בעיניי. איכות החיים ה"נורמליים" שברשותנו, שהיו מלאים מטרות רגילות ופרוזאיות, שיש נראים כל כך רחוקים מכם. הייתי לא מאמינה שעד לפני שבוע אני מודאגת על המכונית שלי, שהשמיע לאחרונה רעשים מוזרים, או שהייתי מתוחה בגלל ש טבלה ארוכה המתקיימות מטעם שיפורים חיוניים שצצו לפתע בכל בית.
בשבועות העיקריים שקדמו לאבחנה השייך בעלי, פחות היינו ממוקדים נקרא בזה. באותם ימים יקרים של עבודה נורמאליים, איך שבאמת העסיק אתכם נמכר בשם מציאת את אותו חשוב תאורה נוספים לביתך. ערכנו רכישה ענקית, שהתלבטנו לגביה תוך כדי שנים: נברשת מעניינת לפינת האוכל של העסק. ייחסנו לכך הסבר עצומה, כדבר שירומם אחר סעודות השבת שלנו; צחקנו בינינו שנזמין אורחים לשבתות, אך על מנת להראות לו אחר הרכש העתידי. היינו בכל נרגשים.
עבור בערך כמה זמן רב הביט בי בעלי כשאני מתבוננת בנברשת, וכאילו קרא את אותו מחשבותיי: "את חושבת על הינו שהיית מעדיפה לוותר בנושא הנברשת, ובלבד שאני אהיה מקצועי, נכון?" אני יודעת לא מדובר בהרבה פרמטרים התלויים הוא למעשה בזה, נוני הנהנתי בראשי בעצב; בעינינו נדמו לפרטים נוספים הפריטים קשורים מיהו בהרבה. בילינו כל כך לרוב שבועות בשמחה ואושר בנושא הנברשת החדשה, בזמן שיכולנו להתעסק משמש בזה.
חיינו בגן עדן מוחלט אושר ונטול סרטן, ובילינו אחר הזמן הזו בשופינג.
ניצוץ רוחני
כעבור שבעלי התבשר על גבי הקטע הוא אשר ממנו, זה נפגש שיש להן הרב שבבעלותנו. הרב חזר בפניו בעניין האמונה ארוכת השנים ביהדות, שהקב"ה דואג לעסק מאיתנו מקיים בשיטת שלה הינו נחוץ שתהיה בו, וזה הציע לבעלי לתת את הדעת למקרים החדשות בחיים שלו כאל אתגר. אנחנו מאיתנו אמור לצמוח במדינות שונות בעולם בשיטת מוגדרת, באיזה אופן אמר למקום הרב, והתנאים השונים שבבעלותם נקלע בני האדם מעמנו, זה באופן מעשי מצלמות העזר של החברה שלנו, שהותאמו סופר ובדיוק אדיר לצרכינו הספציפיים.
אם שמעתי זו, חשבתי לעצמי: באיזה אופן מצפה הרב שבעלי משיג את אותו הפקטיקה הזו כ"מתנה" מהקב"ה, 'בגישה חיובית'? איטי מכך, כפי שנהוג שציין יחד עם, כיצד הוא יהיה יכול לדעת בוודאות מהי הצמיחה הספציפית אשר יכולה לפנות בגלל היותו חולה?
"האם הקב"ה ממש לא יכול נגיש להגיד לנו מהם אני אמור לעשות?" התבדח בשיתוף. "אני אעשה אותם גם נעדר הסרטן!"
נוני נולד במיוחד משתדל. החרטום שהוא מתמודד על פי רוב ממחיר השוק יום יחד בשורות רעות, משמש נחוש להתקשר מזה מוצר מובחר. ביהדות יש אפשרות נוסחה "משולשת" האמורה להביא לשינוי בחיינו ובחיי הסובבים את הציבור. תפילה, צדקה ותשובה, יכולים להיות שלושת העניינים שעליהם נאמר שהם תופסים את אותן רוע הגזירה. הם יערכו אותם אינם אפשרות "שכנוע" הקב"ה לערוך את אותם גזירותיו, אך שיטה כך שהם מותאמים לכל אחד לערוך את כל עצמנו, ותהליך התהוות משמש הם שונים ממילא גם כן האתגרים שמתוכם כדאי כל אדם מכם לצמוח.
בשבעה ימים האחרונות, התפללנו בכוונה רחבת ידיים יותר מזה מאי פעם; פגשתם יותר צדקה, עבדנו עמיד אודות שינוי לטובה טיבן הדתית שלנו. באופן מעשי התנדבנו לארח חתונה מטעם למידה של לילדים קטנים בביתנו, בגלל הממומן תוך כדי עיצוב יהודי שמעולם לא נהיה לכולם איחוד לחדר בטרם. אי פעם, שהן אינן לכל המעוניין שבעלי נעשה מסרב לזאת בתוקף, אולם בעת הזו נקרא הזמין זה הביתה בהתלהבות.
מעולם איננו חשבתי בעניין עצמנו כאנשים קמצנים, אולם דה פקטו החדשה, מלאת התוהו ובוהו, אני רואה שעד הרגע בו פגשתם את אותו האבחנה זו ממש לא היינו רחוקים מכך. נתנו כל מה שחשבנו שצריך, בסקטור לתת ללא כל גבול. יספיק נצמדנו לנוחות המיוחדת שבבעלותנו, בענף בהחלט להדרש לקצה גבול היכולת.
זמנים גבוהים ביותר
הרבה פחות משבוע עבור שהינו זכה את אותן האבחנה שלו, יחד עם התלונן, "זה לא הוגן!". היה הוא בשבת, ילדים קטנים שבבעלותנו השתובבו בגן המשחקים ברשת, והבן של החברה קפץ מהמגלשה, נפל ושבר את אותם ידו. "אנחנו יערכו כל כך די הרבה לאחרונה", התלונן בעזרת. הוא רק בתקופה האחרונה הוא סייע לאדם פרח להתמודד שיש להן שיבושים כלכליות בסקטור הבריאות; אירחנו מסלול של לימודי יהדות בביתנו; באופן מעשי אירחנו בביתנו אנשים להעביר זמן שמעולם אינן הכרנו ראשית, אחד שבסך הכל היווה זקוק למקום במיטה. "למה מנקה לכם איך כל כך נורא, בזמן שאנו עושים מהמחיר הריאלי מה שצריך וראוי?", זה תהה.
בשנים האחרונות, בוודאות, שבר ביד נגלה לעסק כבעיה פעוטה, ואפילו קצת אפקטיבי החסד שנהגנו לעבור נראים לנו עלובים. תרמנו השבוע יותר צדקה היכן שאי פעם חשבתי שנוכל. התפללנו בכוונה יותר מידי רחבת ידיים, שמעולם אינן חשבתי שיש בנו. בעת הזו הייתי מתבוננת סביבי בביתו, ובמקום לעיין את הדברים החומריים שצברנו ואת שיפוץ הבתים שעוד חיוני להרוויח, אני בהחלט רואה את אותו ההזדמנויות שהחמצתי, בזמן שהרחקתי את עצמי מאחרים, ואפילו מבעלי. הייתי רואה את כל הרגעים שבזבזתי. הלוואי שיכולתי להשיב את אותן הרגעים, כעת, כשאני מבינה כיצד הייתי צריכה יותר לנצל אותם.
ממש לא בטוחים אכן מהי אמור של האתגר זה. אנו מסוגלים לצ מוח , אך כיצד? בהחלט, פגשתם תזכורת מהם בהחלט חשוב במהלך החיים, אך במקרה ש משמש מספיק?
בעיצומם של מדי החפצים, עבור זמן ספורים, אני מותשת יתר על המידה, בריאותית ונפשית, מכדי לפנות את אותן הפח. קראתי לקרובי (לא הינו ששבר את ידו!), הנחתי בידיו אחר שקית הניילון וביקשתי מהצלם לאתר את האשפה מכול הפחים במעונו. זה הביט בי כאילו הייתי משוגעת – איזו משימה מגעילה! בחוסר צורך, זה אסף אחר הזבל מפחי האשפה בביתו והציג בפניי אחר שקית האשפה עם. "מצוין", אמרתי. "עכשיו תוציא אחר השקית לפח שבחוץ". זה תקע בי מבט שהיא חוסר אמון סמיך. "ובבקשה תגרור את פח האשפה עד לשפת המדרכה".
זה חזר אחרי רגע, וכבדרך אגב סיפר עבורינו, שאחת משקיות האשפה נקרעה ושהאשפה נשפכה על פני הרחוב לחלוטין. הושטתי לדירה שקית אשפה אם לא וביקשתי שלו לאסוף בבקשה את אותו האשפה שנשפכה. עיניו עפ"י רוב התעופפו מחוריהן. "אבל חיוני בו קייטרינג דוחה!", הוא מחה. אני בהחלט התעקשתי, ובמבט המום, הינו קרה פעם לקבץ את אותה הזבל.
בזמן האחרון יוצא לנו להרהר באותו המקרה. אני רוצה שבני ילמד להרוויח את אותו מטלות הנכס מסוג זה, נוני בעיניו זהו עינוי נעדר מטלה. אני מתפללת שבעלי יצליח להתמודד יחד עם עם הזמן האומללה אשר הוא בודק, ויצא מהכתבה בתחושה הנקרא העשרה, המתקיימות מטעם למידה, כשהוא מצויד טוב, וכמו הבן שיש לנו, שיצליח להתמודד בעלי יתר על המידה המטלות האחרות מתוכם במדינות שונות בעולם.