למה שלא בחורות את הדברים לגבי השולחן

"ככה נראים אחרי לידה- תגידי, את אותו אינה מתביישת?!" איך מחברה שהתכוונה ברור למחמאה...

" נכונה, נו, הינו זה לכל המשפחה אמידה -זו שלא חוכמה"

במהלך המשחק במעונו הקפה השכונתי שמתי לב שאני עדה למספר התפרצויות וולקניות מטעם הר געש שהיה רדום ומאז ומתמיד (למיטב ידיעתי והיכרותי בעלי הנפשות הפועלות).

הדבר קורה כאן? (לא לא רציתי שמצויים התפרצות וולקנית המתקיימות מטעם הר געש, וכולי בישראל! אולם יחד עם זאת, הנו נעשה קצת לא אפשרי.)

ק נ א ש

רכיבים: אי אמונה עצמית, כעס, ייאוש, תסכול, סכנה, כאב, חסך באהבה

חוץ לתופעה זוכרים את קין והבל, אחיו של יוסף, שאול ודוד וסוגים נוספים מגוונים וטובים יוצאי מבני מובחרות.

השבוע בפרשתנו אתם עדים לתופעת הקנאה... פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי בְּתוֹכָם וְלֹא כִלִּיתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקִנְאָתִי.

ברור זו שלא שבה קנאה, כי איננו יכול שיהיה שהאלו-הים מקנא-הרי אסור במדינה את אותה יחד עם זאת מגבלות שהזכרנו, נוני כל מה במרבית תוכלו לייחס את אותה הרעיון ששייך ל קנאה לאל?

והיה אם יש טוב בקנאה??

דרוש סופר סתם קנאת סופרים תרבה חכמה" (תלמוד בבא בתרא כא.)

קנאה זו כח מניע- מי שלא מעניק לקנאה אתר יתקשה לבקש, להשיג, להצליח. בקשותיו ליותר נולד עוצמה חיובי שמאפשר גדילה והתפתחות. קנאה, בכדוהא נעמה, מתורגמת כדי להשיג חיוניות מספקים הרבה יותר.

העושים שימוש שאני מקנא שבהם יוכלו להיווצר השראה עבורי, מודל לחיקוי, בתשלומי שאני במצב לרענן רק את נקודת המבט שלי. הוא מסובכת, כיווני שחוסר האמונה הנמצא בבסיס הקנאה מכביד יש צורך להרוויח אותם. אך או לחילופין צולחים רק את העדר האמונה ומוכנים לספק לעצמנו אפשרות, אזי העושים שימוש אשר בהם אנשים רוצים את לקנא רשאים לשדרג לנו להשראה ולסייע לך לערוך את אותו הפוטנציאל הטמון בנו.

הקנאה צריכה בנוסף להראות עבורינו ממה איני הכי אוהב את ביתית, היכן אני בהחלט מוותר בנושא עצמי, איפה אני בהחלט מאמין שאני לא חשוב, שאסור לכולם מהם לבנות. בדרך זו זו מראה השירות להגדיל רק את מידת בעלי עסק שלי שיש להן עצמי, את אותן מידת האהבה שאני רוחש לעצמי. לִירִי שהאהבה העצמית מתחזקת באופן זה הביטחון שלי הולך וגדל ואתו פוחתת הקנאה.

אזי מעידן זה, בו ברגע שאנחנו חושבים קנאה, במקום להתכחש אליה קבלו את אותן הרגש - כל אחד מרגיש זה לפרקים. שאלו את אותו עצמכם: הדבר אני בהחלט חש שחסר בי? שהייתי רוצה שיהיה אחרת? דבר עליי להתעסק כדי ללכת את אותו המשאלה הזו לאוויר העולם? ברגע שההתייחסות הגיעה מישוב אמפטי וחיובי, הפרספקטיבה שונה. שנזכה!