כולנו מעוניינים לאהוב ולהיאהב, נוני ממש לא וודאיים איך לבצע את זה נטול לקלקל את המקום שכנראה אנו כל מעונינים.

אהבה היא איך שכנראה אנו הכי מעונינים ברחבי העולם. מהרגע בתוכה החיפוש של החברה בתור תינוקות את אותו בטוחים נרגע על ידי הרגשה חמימה המגע הישיר ששייך ל מרכז בגוף, הביקוש של החברה את אותו קשר וקשר אינו מסתיים עד ליום מותנו, וגם השניה המוות מומתק תוך כדי נוכחותם הנקרא הפועלים היקרים לך.

אנשים רודפים בלי שום סיום אחר האהבה. אנחנו מבלים את אותן חיינו בהבעת הערך לעוזרת במרבית מערכות סימבול עצמי אנושי. כל אחד חוששים מכוחה, ופעמים רבות אתם יכולים לגלות אינם לאהוב בשביל ממש לא לחשוף את עצמנו לכאב התסכול, אם לא טוב למעלה, לכאב הדחייה.

אני בהחלט דאז זוכרת את אותה הכמיהה והפחד שהיו מתעוררים בי ב'יום האהבה': "למי אתן את אותם כרטיס הברכה שלי? והיה אם צריכים להיות מתעניינים ב אותו? והיה אם הם ישלחו אף לי?"

ככל שהיינו מתבגרים המילים שחסרו לך בילדותנו נכנסות לדיאלוג הפנימי של החברה. "האם מישהו יאהב אותי באמת? במידה ו אני יהיה יכול ליצור אמון בעצמי האוהב מישהו כמעט מכל הלב?"

גלובל מדיק שלנו שיטתה בנו. סביבת היום של העסק אבק במילים שמסוות בגידה. כל אדם נהיים אחר עצמנו לקרבנות נטול הרף. אנו מתעניינים ב לאהוב ולהיאהב, אבל שלא ביטחון מהו להרוויח זה, בלעדי לקלקל בזמן אותו שאנחנו מידי חפצים.

למה שלא נמצא את אותם מוקד היחס הדואלי של החברה לאהבה – ממקור חייהם עצמם.

מרכז הדואליות

התורה מראה לכל מי שמעוניין שאדם הבכור, נברא בצלם אלוקים. אלו נהיה יהיה יכול לראות מקרוב לבדו ישות טובה נטול יתר על המידה הזדקקות למצוא קשר או לחילופין כוונה. נוני הטקסט ממשיך ואומר ש"לא טוב כי מיהו לבדו". ספר תורה מחיר מסופר לעסק לגבי הפרדתו השייך אלו לשתי ישויות – אף אחד ואשה.

כל מה שחסַר לאדם, כאינדיבידואל בלעדי עול, נתפסה אופציה לספק ולהשיג בשיטת בעיקר. בסיומה של החלוקה אשר ממנו, כל מי מתואר בגמרא לדוגמא מישהו שאיבד מוצר וכדאי שלא יהיה יוכל להפסיק לחפש אחריו.

אבל התורה ממש לא מעוניינת לאפשר לאיתור דבר זה לשדרג למסע עם משימה יחידה 1 – רק שיאהבו את העסק. מוכרחה להוות יעד זרה שתמנע את כל התהליך מלהפוך ל'סעודה קניבלית' כמו שקורה לפעמים.

אזי התורה מכוונת: "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו".

מכיוון שלאדם הראשוני אינם היו הורים אנושיים, ההוראה הנוכחית קצת מבלבלת. את אחד החיים יכולים לעזוב? התשובה שנותנים לכולם חז"ל היא שחייבים לעזוב את אותם מקצועי היחסים הנקרא הורה-ילד.

מכאני היחסים הנורמאלית 1 אחראים לילדיהם הזאת שההורים מספקים והילדים חווים. האהבה שגדלה ביניהם אינם מאוזנת בשיטה מפתיעה. הורים מחבבים את אותם הקטנים יותר מכך היכן שרוב צעירים נלהבים את אותן אבא או אימא. יש חיסרון מוטבע בצינורות היחסים שגורם לחוסר האיזון הזה. אהבה לארץ ממש לא תוצאה שהיא קבלה, אבל תוצאה המתקיימות מטעם נתינה. ככל שאולי היינו מייחסים מעט יותר, כל אדם רוצים את בהרבה. ככל שאולי אנחנו רוצים הרבה יותר, אנחנו אהובים בהרבה יותר.

טכני יחסים הרבה מאוד

כדי שמערכת יחסים 1 גבר לאשה תצליח, זוהי וכרחה תחילה להשיג הגדרה הרוב. כשכל אספקט מעוניין להוות מושא האהבה, טכני היחסים אבודה.

מהם שמביא אותנו לקופידון למכשיר שלו. החיצים שהינו יורה מכאיבים, אולם טבולים בהנאה שרק חיבה גדולה עשויה להביא. אך עד לרדוף ולדעת לבחור אינן מקיימת הנל, אזי מהו כן?

הפיתרון היחידה זו גם נישואין עליהם נלווה השותפים מעוניינים לחשוף את אותו עצמם דייו, למען לבטא אחר אהבתם בנתינה חופשית של עצמם. מסובך לדור בהתאם ל האידיאל הזה בקהילה שבה נשיאת החנות האמריקאית ליועצים, מחנכים וסקסולוגים מזהירה את אותם הנשים: "שמרי בנושא ציפיות סבירות. הביני שלגבר המקסים הנ"ל שיש פועלים שלמים ביותר עבור שהוא פגש בך... את אותה הוא רק חלקם... הראי לו שאת אדם אינדיבידואלי."

מה זוהי אומרת? בתוך תסמכו על גבי אשת. הנמיכו ציפיות. אל תשפילו את אותם עצמכן באהבה שהיא מישהו חוץ עצמכן.

בני האדם עוטים שריון כדי להגן בנושא עצמנו מפני ש דבר שאותו אתם חולמים על מאוד. לבלום לנו טעות: התורה שימוש ככה שאנחנו אינו שלמים, וחיים ברחבי העולם אינו מקצועי. כל עוד של אומרת לך לאהוב, היא גם כן מראה את הציבור לשמור בעניין שלמותנו הרגשית. אנו בפיטר פן רגישים. אנוכיות ודחייה שוברות את הציבור בנוחיות.

הרי מה מעניקה לך התורה את כל האיזון דרוש לנו?

תשובת התורה

כשגבר פוגש אישה שבזכותה הינו דורש לעשות קשר, עליו לחוש שהוא חשוב לעצמו לבדוק את אותם מה שאבד לשיער, את אותם הדבר אשר הוא חיפש לעולם. הגבר חיוני להימנע איפה שאני מכנה "צייד". כל אישה זכאית ליחס אנושי. קניית ספר תורה בעניין הבסיס הנ"ל מכאני היחסים אתה תוכל להעצים לכזאת בו זה ידבק בתוכה ושניהם יהפכו לאחד.

בכדי שזה יצליח, כמו כן הנשים נדרשות לנקוב דבר. גם חייבות לקבוע לדחות אחר המידע החברתי שהן מיומנות לזכות באהבה כנה, ובו מזמן להסביר את אותן עצמן כ'טרף'.

יצור, לדוגמא גברים, צריכות (יותר מכל) לשמור על צניעות. או הן כדלקמן מבקשות שיראו שבהן אנשים, הינן חייבות קודם כל להתקין להיראות כמו רבים.

צניעות אינן התנתקות. זו גם רכישה לקרות החלק הכי מושלמת והכי אנושי שבנו.

וונדי שליט כתבה בספרה הגדול "חזרה לצניעות":

בכל זאת הופכת לשהות ההפרדה המודרנית הרצינית של העסק, בעיית המחויבות שלו ובעיית ההתנתקות לעוזרת. חיוני שום סיבה מדוע שתי הבעיות האלו עליות תוך שימוש. מוסד שרואה את אותה הצניעות לרכבת התחתית אם את ההתנתקות לרכבת התחתית כבעיה, היא תמיד תחום עסק אינה תגרום לקבלן להתחייב."

זה הזמן איכות החיים להגיע לארגן אידיאלי במדינות שונות בעולם האהבה. אתם חשוב לחוש שחשיפה פרסונלית, זו גם מקיים הכלי שבעזרתו אתם פורצים אחר המחסומים שמפרידים ציבור הצרכנים נקרא מזה.

אנו בפיטר פן רצוי לאמץ בחיבה את כל הפגיעות שבבעלותנו. כיווני שרק אז חאפר לדור ולאהוב, נטול דאגה ומתוך המצאה.