חמשת השלבים של קבלת הבלתי נמנע בפסיכולוגיה: מסלול מהכחשה לקבלה

אספר כאן בקצרה, ללא הסבה העמוקה למתרחש עם אזרחי ישראל אחרי 07.10, על המודל המפורסם של

אליזבת קובלר-רוס של חמשת השלבים של קבלת הבלתי נמנע.

הבנת התהליכים הללו תיתן מפתחות להתמודדות עם משבר האדיר בישראל שיבוא בהמשך השנה ובשנת 2025.

במהלך חייו של כל אדם מגיעים רגעים שבהם כל מה שהיה מוכר ובטוח פתאום מתחיל להשתנות. זה יכול להיות אובדן של אדם אהוב, סיום מערכת יחסים או אובדן המולדת. במצבים כאלה אנו מתמודדים עם הצורך לקבל נסיבות קשות. בדיוק כאן נכנסת לתמונה הבנת שלבי הקבלה הפסיכולוגיים של הבלתי נמנע, שתוארו לראשונה על ידי הפסיכיאטרית השווייצרית-אמריקאית הידועה אליזבת קובלר-רוס. היא מבחינה ומפרטת חמישה שלבים מרכזיים: הכחשה, כעס, מיקוח, דיכאון וקבלה.

עם זאת, יש להתחשב באינדיבידואליות של כל חוויה אנושית: משך הזמן ועוצמת כל שלב יכולים להשתנות מאוד מאדם לאדם, מאומה לאומה. גם התהליך אינו תמיד עקבי — לפעמים אנו עשויים לעבור משלב לשלב ולחזור עד שהחוויה תגיע לפתרון מלא.

אירועים משמעותיים או מצבים קריטיים

החיים הם קליידוסקופ של אירועים שונים, ועל פי המסורת הפסיכולוגית, הם מסווגים בקטגוריות מסוימות. נבחין פה בארבעה פרמטרים שלפיהם נוכל לקבץ מצבים ספציפיים: צפויים/לא צפויים; חיוביים/שליליים. חשוב לנו להבחין ביניהם כדי להבין באופן מלא יותר איך ניתן לעזור לאדם (או לעצמנו) בתקופות קשות בחיים.

אם כן, כל אירוע משמעותי יכול להוביל לחוויה של חמישה (או אחד-שניים) שלבים של קבלה. מעניין לציין כי אפילו אירועים חיוביים או מתוכננים עשויים להפעיל תהליך דומה: אנו חווים הלם מהחדשות המשמחות ובהדרגה מגיעים לקבלתן. בכל מקרה, הפרט עובר דרך הכחשת מציאות השינויים, כעס על היציאה מאזור הנוחות או אובדן השליטה על המצב, מיקוח עם עצמו או עם הנסיבות כדי למזער את תוצאות השינויים, דיכאון על ההבנה של המציאות החדשה וקבלה סופית — הסכמה שלמה עם כל מה שמתרחש.

1. שלב: הכחשה(אתם תקועים, עדיין, בשלב הזה!)

שלב ההכחשה הוא השלב הראשון במודל הקבלה שהוצע על ידי אליזבת קובלר-רוס, כאשר אדם מתמודד עם חדשות טראומטיות או שינוי אדיר. משך השלב הזה הוא אישי ויכול להימשך מכמה דקות ועד חודשים, בהתאם למאפיינים האישיים והנסיבות.

2. שלב: כעס

שלב הכעס הוא אחד השלבים המרכזיים במודל הקבלה. משך השלב הזה גם הוא אישי ומושפע מאוד מהקשר האירוע שהתרחש. בשלב זה האדם נוטה לרגישות ולמתח באינטראקציה עם הסובבים.

כעס יכול להיות מופנה כלפי אדם מסוים או סיטואציה מסוימת (כעס ממוקד), או להיות בלתי ממוקד - כאשר הרגשות הכעס עולים ללא סיבה ברורה.

הסכנה בשלב הזה היא אפשרות להרוס יחסים עם אנשים משמעותיים והשפעה שלילית על המצב הפסיכולוגי של האדם החווה כעס.

כדי לעזור לעצמנו בשלב הזה, חשוב להיות מודעים לרגשות שלנו ולנסות לבטא את הכעס באופן בונה - דרך פעילות גופנית, יצירה או דיאלוג עם מומחה. חשוב להימנע מדיכוי הרגשות, כי זה עלול להחמיר את המצב.

אפשר לעזור לאחרים באמצעות הקשבה פעילה ללא הערכות וביקורת. התמיכה צריכה להיות בלתי נצמדת תוך שמירה על גבולות המרחב האישי. אין צורך לשכנע את האדם "להירגע" או לשנות את נקודת המבט שלו; עדיף לאפשר לו להגיע לפתרון הבעיה בעצמו.

ניתן להבין שהשלב של הכעס עבר כאשר הרגשות מתחילים להיחלש, והחשיבה הרציונלית בהדרגה תופסת את מקומם של התגובות האימפולסיביות. האדם מתחיל לנתח את האירוע שהתרחש בצורה אובייקטיבית יותר ושואף למצוא פתרונות לבעיות שהתעוררו ללא רגשות שליליים מציפים.

3. שלב: מיקוח

בשלב המיקוח אנשים מנסים לעיתים קרובות למצוא דרכים לדחות או לשנות את המציאות של השינוי הקרב ובא, על ידי הצעת "עסקאות" עם הגורל או כוח עליון.

הסכנה בשלב הזה היא אפשרות לדחיית המציאות והתקבעות בתקוות שווא, מה שעלול להוביל להימנעות מפעולות לשיפור המצב.

כדי לעזור לעצמכם בשלב הזה, חשוב להכיר בכך שהוא זמני ולאפשר לעצמכם את החוויות האלה, תוך כדי הכוונת המחשבות בהדרגה לתפיסה רציונלית יותר של מה שקרה. שמירה על תקשורת ברורה עם הקרובים ועזרה מקצועית פסיכותרפית יכולים להיות מועילים מאוד.

כדי לעזור לאחרים בשלב המיקוח, יש לגלות אמפתיה ותמיכה, תוך שמירה על ראייה ריאליסטית של המצב. אין לעודד תקוות בלתי מציאותיות; החשוב ביותר הוא להיות לצד האדם ולהעניק לו אפשרות להביע את רגשותיו.

ניתן להבין שהשלב של המיקוח עבר כאשר הדחף להתמקח על הבלתי אפשרי פוחת ונכונות להתמודד עם המציאות הנוכחית ללא אשליות גוברת.

4. שלב: דיכאון

שלב הדיכאון בתהליך קבלת הבלתי נמנע הוא אחד השלבים הנפוצים ביותר. הוא מתאפיין בירידת מצב הרוח, באובדן עניין בחיי היומיום ובפעילויות.

חשוב להבין את הסכנה שבדיכאון ממושך: הוא עלול להוביל לקשיים בתפקוד היומיומי, לאובדן קשרים חברתיים ולמחשבות אובדניות.

כדי לעזור לעצמכם בשלב הזה, חשוב לחפש תמיכה פעילה, לשמור על שגרת יום קבועה, לעסוק בפעילות גופנית, ולהימנע משימוש באלכוהול או חומרים אחרים לשיפור ההרגשה.

כשנמצאים ליד אדם בשלב הזה, חשוב להזכיר לו עד כמה הוא חשוב לבני המשפחה והחברים. אסטרטגיית עזרה טובה במצב הזה מתוארת במאמר "העזרה הפסיכולוגית הראשונה לנפגע שמבכה".

ניתן להבין שהשלב של הדיכאון עבר כאשר מתחילים לחזור עניין בחיים: האדם מתחיל לחוות עלייה רגשית, נכונות להתקדם קדימה ושאיפה לבנות תכניות חדשות.

5. שלב: קבלה

שלב הקבלה במודל של קובלר-רוס הוא השלב הסופי בתהליך ההבנה וההסתגלות לאובדן משמעותי או שינוי. משך השלב הזה אינו מוגדר בזמן, שכן הוא תלוי בגורמים אישיים רבים, כגון תכונות אישיות, תמיכה מהסביבה וניסיון קודם בהתמודדות עם קשיים.

הסכנה בשלב הזה היא האפשרות להיתקע בשלבים הקודמים ולחוסר היכולת להתקדם הלאה. כדי להקל על המעבר לקבלה, ניתן לעבוד על הכרה מודעת במציאות באמצעות שיחות עם הקרובים או עזרה מקצועית פסיכותרפית. זה מסייע בהפיכת המרירות לקבלה שלווה של הבלתי נמנע.

כדי לעזור לאחרים בשלב הזה, יש לתמוך ולהקשיב ללא שיפוטיות, לספק מקום להבעת רגשות ומחשבות, ולהזכיר בעדינות את האפשרויות וההזדמנויות להתחלה חדשה.

סימנים לכך שהאדם עבר בהצלחה את שלב הקבלה כוללים: היכולת לדבר בגלוי על מה שקרה ללא רגשות כואבים במיוחד; ההבנה שהחיים ממשיכים למרות המצב שעברו; יצירת מטרות ותחומי עניין חדשים; והתחושה של שלום פנימי ביחס לכל מה שקרה...