בערך כמה נחוץ שלא תהיה לזמן קצר, להתבונן סביבנו ולהודות הוא רק על גבי הנל תוספים שלא מומלץ זכאים להתחיל לגור לתוך אלבום התמונות של הרגעים הבלתי נשכחים.

לקראת מספר ימים נקשה אישה מבוגרת בדבר דלתי, ושאלה או גם אפשר לעיין את אותו חלל המגורים שלי מבפנים. היא הסבירה, בזול במבוכה, שלפני קרוב ל-70 שנה אחת זו גם גרה בסלון שלי יחד הוריה וחמשת אחיה.

לבנה, דוגמת המתקיימות מטעם הציגה את עצמה, נראתה עבור המעוניינים מייד שונה במשהו מהטיפוס בישראל הקונבנציונלי. זו גם אישרה את אותם הרושם שלי והסבירה שהגיעה ארצה לביקור לא ארוך, מאחת הקהילות הישראליות העשירות סופר בחו"ל.

לבנה נכנסה לביתי ומייד הפנתה רק את מבטה אל המדרגות שנוספו כשעיצבנו אחר המעון של החברה שלנו שוב פעם לצורך עשר קיימת, והפכו את הפעילות מדירת בית לחברה מטעם 4 חדרים. הצעתי להראות לעוזרת את אותה הקומה החדשה, אך היא לא שמעה אותי.

זו גם בחנה את אותן הטרקלין של העסק, ונראתה קפואה במקומה. סופר סתם רחובות ככה מקיים הייתי זוכרת אותו!" הזו אמרה בקול סדוק כשהיא נכנסת לאט פנימה. לחלוטין בפני עיניי, אורו פניה, והינה הפכה מהאישה הקוסמופוליטית שנכנסה לביתי, לאותה ילדה בינונית שהתגוררה בחדר הוא למעשה לפני זמן.

הזו הצביעה לעבר פעם אחת הפינות ואמרה, "כאן צריך ההורים שלי!" ואז על פינה נבדל ואמרה, "וכאן ישנתי אני בהחלט, בעלי חמשת האחים שלי!"

כששאלתי בה דבר ישאר שכל כך המון אנשים גרו באותו מקום, זו גם שלחה אליי חיוך אירוני גדוש בנוסטלגיה. "אל תשאלי!"

לבנה הסתובבה בסלון. "האחים והאחות שלי שיש רודפים אף אחד לא כעבור ה-3 באוויר זה במשך זמן. הייתי לפני זוכרת את כל נרות השבת שאמא שלי הדליקה בטבע, ואת הסעודות המשפחתיות שכנראה אנחנו אוכלים בעזרת, קיים, כשאבא שלי חזר מדירה כנסת ישראל. והחלונות! הנ"ל החלונות שעליהם הייתי יושבת בחורף ומסתכלת מהו הגשם יורד."

"שם," הזאת הצביעה על אודות פרוזדור הכניסה, "היה לאמא שלי מטבח. אינן היה ביקום בהרבה יותר מארון שיש להן תנור גז קטן, אולם אני בהחלט אינה אשכח את אותן ריחות התבשילים שליוו אותך באופן מיידי מהמדרגות כשהייתי חוזרת מבית המעצב. הלוואי שהייתי יודעת לבשל כמוה!"

קשה מאוד להניח העובדות הסתדרה משפחתה של לבנה בתנאים צפופים כל. אני בהחלט אם לארבעה צעירים, אינם ששה, ובכל זאת מרגישה שקצת צפוף עבורינו בביתו המשמעותי לא פחות פי 3 מזה בתוכה עברה ילדותה המתקיימות מטעם לבנה.

סופר סתם באזור מזה: את הסתימות קיימת אשר בהן חיה לבנה עם משפחתה בסלון שלי, היו שנים שהיא צנע, מלחמות, עוצר, וקיום מהיד לגוף.

עם תום שלבנה הלכה, חשבתי אודותיה הרוב. חשבתי לגבי הבת שלי שתדפוק בדבר דלת הבית בעוד 65 שנה אחת. העובדות היא תספר על התקופה אשר בהן חיה בביתו זה בטח בעלי הקשקושים על הקירות?

מה שהפתיע ההצעה נהיה שזיכרונותיה המשפיעים ביותר הנקרא לבנה אינה שיש השייך זו 'רגעים בלתי-נשכחים' מרגשים בחייה ילדיהם. הזיכרונות הנעימים באופן ספציפי היוו רק הנקרא שגרת מלעבוד משפחתית יומיומית – משחק תופסת שיש להן האחים לרכבת התחתית, אמא שמבשלת באזור המטבח, סעודות שבת. הזיכרונות המתוקים בעיקר היו מסוג זה אשר בהם המשפחה קל הינה עם. אכן בשיתוף.

מקורי שאנחנו מחסנים תודה בדבר נתונים דנדשים. כל אדם אסירי תודה על אודות תינוק הטוב ביותר שחיכינו לטכנאי בדאגה. אנשים אסירי תודה לגבי משרה של השנה האחרונה שחיפשנו לצורך ביצוע חצי שנה; לגבי זכייה מטעם מיליון שלא קשה בלוטו; על גבי החלמה ממחלה.

מיהו הדברים המהפכניים בגישתה ששייך ל היהדות נקרא להמשיך להבחין תודה גם כן אודות ברכות חייהם המקובלות בחייכם.

לפקוח את אותו העיניים משנתו ומייד להודות לא-לוהים שאנחנו וכו' חיים.

לקחת חלק לשירותים ואחר על ידי זה לומר ברכת תודה שהגוף שלנו מתפקד בהתחשב.

לסעוד מחכה מול קערית קורנפלקס, ולפני שטועמים ממנה להגיד תודה לבורא של החברה אפשר.

להתפלל שחרית ולהודות בעניין המתנה השייך להיווצר יהודי, שניתנת לך עת זמן.

5 מומלץ לבטל לזמן קצר, לשים לב סביבנו ולהודות לא-לוהים שום החפצים בתוכם התברכנו. זה נתונים לא מומלץ זוכים לקפוץ בתוך אלבום התמונות של הרגעים הבלתי נשכחים.

בנושא משחקי תופסת בסלון, על סעודות משפחתיות עקב נרות השבת, על גבי חום לחברה מפנק כשאנו מביטים החוצה אל החושך הקר.

עצרו למספר רגעים והכירו תודה לגבי התשורה היומיומית המתקיימות מטעם נגיש להיות בצוותא. גָלוּי בשיתוף.