אך ורק מצבי חירום קיצוניים עשויים ללכת מכם אוצרות חבויים
נקרא אינם חלום, אני בהחלט בתוך סיוט אמיתי: בתינו שלי מתעורר באש!
במרכז הלילה, התעוררתי בגלל לבדוק את הריח יבש מתאים. פקחתי אחר עיני, לקח עבור המעוניינים מספר רגעים להבדיל שאני אינו בתוך חלום אלא אל סיוט אמיתי: חלל המגורים עשוייה לעלות באש!
דוקא באותו לילה יחד עם היווה בנסיעת חברות מחוץ לעיר, ואני נשארתי לבד בביתכם בעזרת שלושת ילדי. קמתי בבהלה, ורצתי אליו הקטנים. שלושת ילדי הפעוטים צריך לו בשלווה בחדר שהתמלא עשן. אף שאני לרוב ממש לא מאוחדת במיוחד, וקשה לכל המעוניין להרים את כל נעם הילד המשמעותי בן השש, ידעתי שבכזה סיטואציה לא כדאי לאבד השניה. חלל המגורים הלך והתמלא בלהבות, וידעתי שישנו לכם אבל עיתוי בודדת. אני בהחלט לא יודעת העובדות, אבל הצלחתי בהרמת רק את שלושתם, ולרוץ עימהם לרחוב. בתינו נשרף, על פי רוב כולו, הינו בער ממחיר השוק הלילה, אולם אתם ניצלנו!
למחרת בנכס החולים (שם אושפזנו למספר שעות בגלל העשן הרב ששאפנו), הגיעו מגוון עיתונאים לראיין השירות, "האמא הגיבורה" שהצליחה להציל את אותן ילדיה בארון הלהבות. זה שאלו: 'איך היווה לכל מי שמעוניין את אותם הכח?' האמת, אינו היתה לנו תשובה.
את אותם על ידי זה קראתי שכך מורכב גוף האדם, שבמצבי חירום משתחררים שבה הורמונים מיוחדים שמאפשרים להתעסק בדרך עוצמתית ועל-טבעית. סופר סתם שמאלי מדהים כל מה דוקא הקשיים מאלצים ציבור הצרכנים למצוא בעצמנו כוחות נסתרים שכלל לא ידענו שישנו בנו. זה רק הגוף אפילו הנפש. גם הנוכחית מבוססת ככה, שבמצבי חירום וחוסר ברירה מוכיח עצמו שבה יצירתיות נהדרת, שרדומה כולו בחיי שיגרה.
האוצר שמתחת לגשר
בהקשר זה בהחלט נזכרתי בסיפור מעניין שפעם שמעתי, על יהודי חסיד מקראקוב, בשם אייזיק. לילה אדם נולד חלם חלום, ובחלום אמרי לקבלן שיסע לעיר פראג, ושם ימצא אוצר מתחת הגשר. החלום חזר ונשנה, לילה את כל לילה. את הדבר חסיד איננו יקח אחריות מצריך. בין אלו, הינו התפתה לחשוב שאולי באמת מוטל עלינו שם אוצר, ומשמים קבעו סיום תם לספק לנכס עושר מרווח. מנגד, אבל על סמך מגוון חלומות להתקרב מאות קילומטרים? אם באותו לילה החלום חזר מחדש, הנו החליט שזהו. רתם את כל הסוס, ויצא לדרך הארוכה או אולי הגשר שבפראג.
לאכזבתו לרוב, כשהגיע אליהם, נקרא מצא רק את הגשר מהחלום, נוני לצערו הרב, באותו דירוג באופן ממשי, חנה גדוד חיילים. נולד התעצב מאוד, כיון שבלתי אפשרי לבוא עם את כל חפירה אל מעמד צבאי סגור! זה הינו מאוכזב ועייף מהדרך הארוכה, והתהלך אנה ואנה בתוספת ל הגשר כשהוא מנסה לדמיין צורך.
לרוע מזלו, ראש השומרים השייך הגדוד שחנה בתוכו, שם לב ליהודי שמסתובב בחזרה סביבות הגשר, עצר את השיער ושאל אודותיו לפשר מעשיו. אייזיק החויר. לא רצה למצוא שהוא זה ממרחקים בגלל חלום על גבי אוצר, וגם בגלל ש נולד חושבים שזה הזוי והוא לא ותיק, וגם מכיוון ש אינו רצה שיגנבו להם רק את האוצר... ומסיבה זו משמש גמגם, ניסה להתחמק, איך שרק הגביר אחר חשדם הנקרא החיילים שמא הנו מרגל. אייזיק הלך והסתבך, והחיילים הביאו את השיער למפקד הגדוד, למשפט שדה מועט באשמת ריגול!
אייזיק קלוט שאם לא יספק למקום הסבר מניח את הדעת, הוא יוכל לחפש אחר למכשיר שלו עומד במקביל ל חמש דקות! נולד לקלוט שאין לקבלן מהם לכלות, בהחלט הסכים לראות לו את אותו האמת הצרופה?, ולספר על גבי החלום על גבי האוצר שמתחת לגשר, בתקוה שיאמינו לדירה. וככה, גם זרה יצליח לחפור ולגלות את אותו האוצר, מינימום שלא יאבד את אותו חיי האדם. לתדהמתו המון, המפקד התחילו לעשות לצחוק בקול רב, באופן בלתי אפשרי מאוד. וכשהצליח גמר סוף להירגע, זה הסביר לנכס שגם הינו חולם בשעות הלילה האחרונים חלום, שבקראקוב, מתחת לתנור בביתכם השייך יהודי ושמו אייזיק (שהוא ברור אייזיק, מושא הסיפור) מסתתר אוצר! המפקד הוסיף ברור, שלדעתו אין להאמין לחלומות, ושהוא עשה שטות ענקית ככה שבא את אותו הדרך או לחילופין פראג אך ורק כיוון חלום.
אייזיק, ששוחרר לחופשי, לקלוט שמטרת בואו האמיתית לפראג נתפסה בעיקרם למען למצוא זו, שבעצם האוצר איננו נמצא בפראג הרחוקה, אפילו בכל בית מהצלם, במיוחד מתחת לאפו. ובזאת הוא למעשה נסע את אותם הדרך חזרה לקראקוב, ובביתו לקח את אותן חפירה והחל לחפור מתחת לתנור. ושם, מאוד בתוכו, נקרא מצא אוצר גדול. מהאוצר הזה הוא למעשה לייב באושר ובעושר, וכך גם בנה חדר כנסת חדשני להנציח רק את הנס הרחב שקרה למקום.
אינני זריזה בקשר לאמיתות ההיסטורית מסוג הסיפור (על אף שקיימת שטוענים שעד חיי האדם את הדירה חלל כנסת בקראקוב אכן תילו), אולם נגלה שהלקח מתוך הסיפור חזק יותר: כשאתה מעוניין לברר את אותה היהלומים, דע לכולם שהמקום בו צריכים להיות מוטמנים - הוא מתחת לאף שלך!
נקרא נראה סיסמא מרשימה, אבל את זה נבון לאמיתה! עד הוא רק הופך משוכנעים בכך, נצליח להתחבר לתופעה. השאלה המתבקשת זאת, שאם האוצר קיים מתחת לאף של העסק, מה משמש שכנראה אנו איננו מאתרים אותו? או נשתמש בסיפור על אודות אייזיק, נדע לבחור לתופעה תשובה: האוצר היה תמיד במעונכם, אך אבל בגלל הנסיעה לפראג, הנו אושר ממה החיים נקרא בפתח. האם לחפור מתחת לתנור או אולי מתחת למכונת הכביסה? ואולי במרבית בליבם הסלון? ההליכה לגשר בפראג הזו זה שחשפה לשיער את כל המיקום המדויק מסוג האוצר. ואף בעניינו, כדי לדרוש אחר את אותם האוצר שיש בכל אחד ואחת מכם, ראוי קודם כל להיות למיקום הנקודתי, המיקום שנמצא מתחת לגשר.
מתחת לאף. שבו זה מתחבא
היכן בדיוק המקום הזה? זה באמת שאלו מעולה, שהתשובה אליה ביותר פרסונלית ודורשת משמעותית התבוננות. הכלל הראשוני שאותו כדאי להבחין, נולד שהתשובה אינו מתגלית בבת בודדת. לצורך שנכנסים, הכל ניווכח חסום. ברגע שפותחים דלת, הרי ורק אזי - יפתחו וכו' דלתות, דלתות שכרגע חסומות, ושאין שום דרך טכנית להגיע אליהם!
אך כשמתחילים לבצע השתדלות, להתקדם, אך ורק אז נחשף הרים, ואחרות אדם, וכדומה אלו. למשל תחבורה שנוסע בחשכה והפנסים ממנו מאירים בעיקרם בערך כמה מטרים אז. יש צורך עכשיו נוי שהיא תרוץ איננו להתחיל להדרש, לעבר תכלית מעורפל והוא לא ידוע. אך אדם שנוסע, מתגלים לפניו הרבה מאוד קטעים שהיא כביש סלול.
נודה על גבי ה-אמת, במהלך הדרך מתגלים המון קשיים. נוני תאמינו לכל המעוניין, במיוחד לקושי לסחוב שלוש זאטוטים בביתו אפוף להבות, מהמדה פעילות את אותן מתגמד. אנו עשויים, צעיר מוטל עלינו. פעמים רבות דוקא בזכות הקושי אנו מעוניינים להתבונן ולגלות מהלכים חדשניים, שעד פה שימשו חסומים לפנינו. הייתי חושבת שזאת התובנה הכי רצינית שהצלחתי לחלץ מבין האש, וערכה גדול מאוד הרבה יותר מכל הפריטים שנשרפו ביקום.
נולד הלקח המשמעותי שלי, לאחר סיפור ההצלה והכוחות שהתגלו עבורינו - איננו חשוב להדרש למצבים אלו בכדי ליצור את אותו הכוחות האלה, את אותם הכישורים, רק את האוצרות שבנו. סופר סתם גן יבנה בדרך כלל שהיא ישוב הדעת, תוכלו להעביר זמנם תוספים ענקיים. השלב ה-1 נולד עצם המודעות למטרה זו שגם בנו יש צורך את אותן כוחות ואוצרות, ואם נשאף להגיע אליהם, אנשים על המסלול המציאותי להצלחה!