*/
Sourceהחיסון הוא עניין פרטי ואישי ואנחנו לא חייבים דין וחשבון לאף אחד ולאף אחת. עם זאת, במקרה שלי, בגלל שאני כותב כאן הרבה בנושא, אני מרגיש מחויב לשתף.
אמש התחסנתי. זו היתה הבחירה בין קבלת החיסון לבין איבוד מקום העבודה שלי ממנו נפרדתי זמנית לפני כשבועיים. בשבועיים הללו לקחתי את הזמן לבדוק ולבחון האם אני מוכן לשלם את מחיר איבוד מקום העבודה, שמלבד מקור פרנסה הוא גם בית והוא גם חברים והוא שמחה וצחוק מתגלגל. הבנתי שהמחיר הזה כבד עבורי, כבד מדי, כאשר הבחירה להתעקש לעמוד בו עשויה להתגלות במוקדם או במאוחר כחסרת אחריות עבורי ובעיקר עבור ילדיי.
לכל בחירה יש מחיר וגם לבחירה הזו יש מחיר. בהסכמתי להתחסן חתמתי עם פייזר על הסכם שסעיפיו מושחרים, הסכמתי לקבל לגופי חומר מהול באינטרסים זרים אשר בינו ובין בריאות אין שום קשר ואני משוכנע בכך.
האם צמח לי זנב? ודאי שכן. הוא הזנב שהולך תמיד אחרי מי שנכנע לתשלום הפרוטקשן והוא הידיעה שדרישות התשלום תמשכנה להגיע.
אלה הימים. לכאן הגענו. זו ישראל 2021. המאבק הזה חשוב לי ואני מחויב לו ולא אפסיק לחפור לכם בנושא. תחושה שעוד לא התחלתי. ניפגש בהבימה בחמישי בערב.
🍂