על תינוקות דמיוניים ומודליים אקלימיים

על תינוקות דמיוניים ומודליים אקלימיים

עידן לוי


העולם בדעיכה דמוגרפית מהירה מהצפוי, אך המודלים שאמורים לחזות את גורל האקלים שלנו מאוכלסים בילדים שכנראה לעולם לא ייוולדו



"כל המודלים טועים. חלקם שימושיים." - ג'ורג' בוקס

תקציר מנהלים:

1. העולם עומד בפני נקודת מפנה דמוגרפית: שיעור הפריון הגלובלי עשוי לרדת מתחת לרף ההחלפה של 2.1 ילדים לאשה. זה קורה מוקדם בהרבה מהתחזיות שנעשו לאורך השנים.

2. תחזיות אוכלוסין משתנות דרמטית, אבל מודלים אקלימיים לא ממש מתעדכנים בהתאם.

3. המודלים האקלימיים המרכזיים של ה-IPCC עדיין משתמשים בתחזיות דמוגרפיות מיושנות וגבוהות מהמציאות, מה שמוביל לתחזיות אקלימיות מוגזמות.

4. ירידה באוכלוסייה צפויה להוביל לירידה בצפי הפליטה העתידי ובכך למתן את אפקט ההתחממות האנושי. אבל יהיו לכך השלכות קשות אחרות, וכנראה חמורות בהרבה מהתחממות שולית.


רקע: תחזיות אוכלוסין משתנות

האו"ם, בתחזית האוכלוסין העולמית שלו לשנת 2022, צפה בתרחיש הבינוני שלו ששיא האוכלוסייה העולמית יגיע סביב שנת 2080, עם כ-10.4 מיליארד אנשים. חמש שנים קודם (2017) התחזית המקבילה שפרסם האו"ם הייתה 11.2 מיליארד בשנת 2100. פער של כמעט מיליארד איש בתחזיות העוקבות.


אבל רגע, זה לא נגמר כאן. מכון IHME לחקר בריאות האדם באוניברסיטת וושינגטון צופה שהאוכלוסייה העולמית תגיע לשיא של 9.73 מיליארד כבר ב-2064 ותרד ל-8.79 מיליארד ב-2100.

זה 1.6 מיליארד אנשים פחות מהתחזית המעודכנת של האו"ם משנת 2022, וכמעט 2.5 מיליארד פחות מתחזית תרחיש הביניים של או"ם משנת 2017. פער די מטורף בתחזית ביחס לתקופה כה קצרה.

לא יודע מי צודק, והמספרים עצמם לא כל כך חשובים - מה שכן חשוב זה הטרנד - גם האו"ם וגם מכון IHME מתקנים את התחזיות שלהם כלפי מטה לאורך השנים.


תחזיות דמוגרפיות גרסת מודלים אקלימיים

אבל רגע... ישנו מכון מחקר נוסף בשם IIASA (המכון הבינלאומי לניתוח מערכות יישומיות) שהוא הגוף די חשוב לענייננו. ה-IIASA הוא המכון שאחראי לגבש את תרחישי ה-SSP, שהם תרחישי-על חברתיים-כלכליים שאותם מזינים לתוך מודליים אקלימיים שמשמשים את ה-IPCC (הפאנל האקלים של האו"ם) וכלל מדעי האקלים. תרחישים אלו כוללים תחזיות ארוכות טווח לגבי גידול אוכלוסין, צמיחה כלכלית, שימוש באנרגיה ועוד - שישפיעו על צפי פליטת גזי חממה בטווח הארוך - ולכן משפיעים מאד על תוצאות המודלים.

ובכן מכון ה-IIASA פרסם עדכון לתרחישי ה-SSP שלו בפברואר 2024, ושם דווקא מעדכנים את תרחיש הביניים הדמוגרפי (SSP2) כלפי מעלה, בניגוד למגמה במוסדות מקבילים.

הם צופים שיא של 10.13 מיליארד ב-2080 ואוכלוסייה של 9.88 מיליארד ב-2100. שזה מיליארד איש (!) יותר מתחזית IHME המעודכנת.

חשוב להבין כי העדכון של שנת 2024 הוא עלייה ביחס לעדכון התחזית הקודם של המכון משנת 2018, שהיה בעצמו עלייה ביחס לתחזית המקורית של יצירת תרחישי ה-SSP בשנת 2013. כלומר שתי עליות בתחזית תוך עשור, ופער של מיליארד איש נוספים לתחזית סוף המאה.

והנה החלק המוזר בסיפור: על פי מסמכי IIASA העדכון 2024 החדש שפורסם ממש לפני כמה חודשים, וגם עדכון הביניים משנת 2018 - לא מבוססים על נתונים עדכניים, אלא פרשנות מחודשת על הנתונים הדמוגרפיים המקוריים ששימשו את ה-IIASA מ-2013!


Source: IIASA 2024


מדהים לא?

העולם סביבנו משתנה בקצב מסחרר והתחזיות הדמוגרפיות מתעדכנות כל הזמן כלפי מטה, ויש אינדקציות מוקדמות שהערכות ימשיכו לתקן כלפי מטה בעדכונים שייצאו בשנים הקרובות. על פי הערכות העולם כבר ירד מתחת לרף ההחלפה (2.2 ילדים לאשה), וקצב הירידה בפריון מפתיע את כל החוקרים.


באותו הזמן התרחישים הדמוגרפיים שמזינים את המודלים האקלימיים שלנו הולכים בכיוון ההפוך מהמחקר הדמוגרפי העדכני, ומתבססים על נתונים מיושנים שפגו תוקף לפני עשור ויותר. הפער הזה מוביל בהכרח לתחזיות מוגזמות ומודלים מוגזמים וחמים מדי. על פי ההגיון האקלימיסטי הפשוט: יותר אנשים = יותר פליטות = יותר התחממות גלובלית.

אולי יש סיבה מצוינת ולגיטימית מדוע דווקא המודלים האקלימיים שלנו יתבססו על נתונים דמוגרפיים מנופחים, אבל אני לא מצליח לחשוב עליה. מה שבטוח, שאם למישהו חשוב לייצר מודלים אקלימיים חמים שיעשו כותרות - הנתונים הישנים עדיפים על פני כל המחקר החדש והעדכני שקיים.


העתיד שייך למבוגרים (מה שזה לא אומר)


מורכבות מעבר לפליטות

העולם מורכב הרבה יותר ממשוואת פליטות פשוטה. השינויים הדמוגרפיים הדרמטיים הצפויים עד סוף המאה ישפיעו על מסלולי הפיתוח הכלכלי, החברתי-פוליטי והטכנולוגי. השפעות אלו יהיו משמעותיות יותר ליכולתנו להסתגל לשינויי אקלים מאשר שינויים קטנים בפליטות פחמן דו-חמצני.


פרדוקס המשאבים והחדשנות

עולם מבוגר ודליל יותר באנשים עשוי להפחית את הלחץ על משאבים טבעיים. אולם, השפע האנושי תלוי בעיקר ביכולת המצאה ומציאת חלופות. עולם עם פחות צעירים משמעותו פחות ידיים עובדות, פחות מוחות יצירתיים, ופחות יזמים פורצי דרך - כל מה שעשוי לעזור לנו להתמודד עם אתגרי העתיד, כולל שינויי אקלים.


השלכות כלכליות ופוליטיות

‏‎צעירים הם המנוע הכלכלי הרוכש בתים, מכוניות ומוצרי צריכה. פחות צעירים משמעותם פחות צרכנים ופחות משלמי מיסים לפרויקטים ציבוריים. בעולם עם יותר קשישים, יותר משאבים יופנו לתחזוקת איכות חייהם על חשבון השקעה בדור הצעיר.

בדמוקרטיה, סדרי העדיפויות הפוליטיים יושפעו מכוחם הגדל של המבוגרים בקלפי. אם כיום קשה להקריב צמיחה כלכלית לטובת איום עתידי, דמיינו זאת בעולם שבו קשישים מהווים רוב. כיצד שינויים אלו ישפיעו על המסלולים הסוציו-אקונומיים שלנו? האם המודלים הנוכחיים מסוגלים לחזות את כל ההשלכות? ומה לגבי "ברבורים שחורים" כמו מלחמות, AI, או מגפות בעולם דמוגרפי חדש זה?

כמו שאומרים - הנבואה ניתנה לשוטים, ולמבוהלי האקלים. אבל אני חוזר על עצמי.



מסקנות עיקריות

  1. פער בתחזיות אוכלוסין: קהילת תרחישי האקלים נמצאת כיום בפער משמעותי מול תחזיות האוכלוסין של האו"ם ומכון IHME לשנת 2100, ואף נעה בכיוון ההפוך.
  2. בעיית ריכוזיות בתרחישים: התרחישים המשפיעים על כל המחקר והמדיניות בתחום האקלים חשובים מכדי להיות מרוכזים בידי מוסד אחד וקבוצה קטנה של חוקרים. יש לפתוח בחזרה את שערי מדע האקלים שנסגרו מאחורי מספר מוקדי כוח והשפעה.
  3. הרחבת תרחישי העתיד: בתכנון מדיניות ארוכת טווח, עלינו לשקול יותר תרחישים של ירידה באוכלוסין. אלה מייצגים שינוי יסודי מכל תרחישי הייחוס הצופים המשך גידול אוכלוסין לאורך המאה.

השלכות מורכבות: תרחישים של ירידה באוכלוסין עשויים להוביל אולי לשינויי אקלים פחות דרמטיים, אך יציבו אתגרים משמעותיים אחרים, כגון: צמצום הצמיחה הכלכלית ובסיס המס הציבורי, ירידה בכושר החדשנות וכו'.


האתגר האמיתי טמון בהבנת וניבוי המערכת המורכבת של החברה האנושית המשתנה. האתגר הגדול ביותר שלנו אינו בחיזוי הטמפרטורות בשנת 2100, אלא בהבנת כיצד חברה מזדקנת תתמודד עם אתגרי העתיד ותדע להתאים עצמה, יהיה אשר יהיה.


מקורות:



#דמוגרפיה #מודליםאקלימיים #שינויאקלים #IPCC


Report Page