סיכום 2023 בהייטק

או וואו איזו שנה סוערת עבר ענף הטק המקומי. אולי השנה סוערת בתולדותיו? בוודאי מאז שאני מלווה את התחום. אנסה לסכם. נתחיל פשוט במספרים: גיוסי ההון בטק יסתכמו ב-2023 בכ-7 מיליארד דולר, וזאת לפי אתר Technologer שמנטר את גיוסי ההון המפורסמים בעיתונות. מדובר בירידה של כ-55% ביחס לגיוסי ההון לחברות הייטק ב-2022 שעמדו על כ-15 מיליארד דולר - שנה שהיוותה בעצמה ירידה ביחס לכל גיוסי ההון בשנת 2021 - שעמדו על ... 25 מיליארד דולר. משוגע. סך גיוסי ההון בשוק המקומי יסיגו אותנו 5 שנים אחורה - משהו בין 2018 ל-2019 מבחינת הכסף שהושקע בסטארטאפים ישראלים.

במעוף הציפור

אלו המספרים אבל הם לא אומרים הרבה בלי קונטקסט. שווה להסתכל על "מצב" ההייטק בפרספקטיבה "היסטורית" כי ההייטק המקומי אוכל מרורים כבר זמן מה:

זה התחיל במשבר עולמי בטק. שחקנית מרכזית במחזה שלנו היא הריבית. במשך שנים העולם עמד על ריבית אפסית והכסף חיפש אפיקי השקעה. אחד מהם היה ההייטק, בעיקר דרך קרנות הון סיכון. הכסף היה זול וזה יצר במידה רבה את הבועה של 2021, בשילוב עם מגמת טרנספורמציה דיגיטלית מואצת שנוצרה בקורונה. אבל בראשית 2022 הריבית מתחילה לטפס לאיטה. פתאום נוצרות חלופות השקעה. הגרף העליון הוא ריבית הפד, הגרף השני הנאסד"ק. בנאסד"ק רואים פיק בתקופה של 5 שנים בנובמבר 2021 ומשם הגרף מתחיל לרדת בחדות.

מה קורה אצלנו? כנהוג, יש עיכוב טרנס אטלנטי. בנוסף, הרבה פעמים הכרזות על גיוסים קורות כמה חודשים אחרי הגיוס בפועל, כך שראשית 2022 נראית עדיין חזקה מאד (או בועתית). אבל תראו איזה צלילה מתחילה אחרי Q2 של 2022. 

אם צריך בכח לשים סיכה על הנקודה בה הבועה התחילה להתפוצץ במקומותינו הייתי בוחר בסגירת Avo כנקודת ציון, מאי 2022. סטארטאפ שנראה מבטיח עם הרבה הייפ מסביבו וקרנות טובות, אבל למעשה, היה סטארטאפ תפעולי, עם אסטרטגיית נתח שוק אגרסיבית ויוניט-אקונומי הפסדי. מאז אותה תקופה ועד היום, הייטק הישראלי במגננה, בהתכווצות. אבל על הנסיבות הבינלאומיות נוספו גם נסיבות מקומיות מאד.

רפורמה משפטית

ממשלת נתניהו הושבעה בסוף דצמבר 2022. חלפו רק ימים מספר ובינואר 2023 הכריז שר המשפטים יריב לווין על הרפורמה המשפטית שלו. במארס פוטר שר הביטחון גלנט. מאז ההכרזה על הרפורמה המשפטית ומאות יוזמות החקיקה שכלולות תחת המטרייה הזו, הייטק הישראלי נמצא במלחמה משל עצמו - על חייו. ההייטקסטים הבינו שהחלשת מערכת המשפט הישראלית משמעה מסלול הונגרי-פולני מואץ. הייטק הבין - הרפורמה המשפטית משמעה: פגיעה באופי המדינה הליברלי, באקדמיה, בחדשנות, ביצירתיות. משמעה פגיעה באופק, בביטחון במוסדות המדינה ובוודאות שהשוק יכול לספק למשקיעים זרים או לחברות רב לאומיות.

אני זוכר שקבעתי פגישה עם קרן הון סיכון ומתוך שני שותפים הגיע אחד. השני, עבד כל כולו במחאה. הייטק היה לגמרי סביב הדבר הזה.  שותפים לאזהרות היו גם גופים חצי רשמיים כמו SNC ורשמיים כמו רשות החדשנות. למרבה הצער, התחזיות השליליות והאזהרות התבררו כנכונות. היו קרנות זרות שהודיעו: עוצרים השקעות בישראל. ישראלים ברחו מהשקל, הדולר זינק (מה שאגב טוב להייטק). פתאום הגרף של ההשקעות בישראל, שבמשך שנים היה צמוד לגרף של הנאסד"ק, התחיל בפרידה וצלילה מהמדד הבינלאומי. הרפורמה המשפטית, כך חשבנו, היא האסון הגדול של ההייטק המקומי.

חרבות ברזל

אבל אז התעוררנו לאסון הרבה יותר גדול ב-7 באוקטובר. ההייטק הישראלי התגייס למלחמה, עם או בלי מדים. באופן סמלי, ההתארגנות של "אחים לנשק" שנועדה לבלום את הרפורמה המשפטית, הופנתה בין לילה להתנדבות ומילוי חללים שהשאירה הממשלה (האימפוטנטית). משמעויות המלחמה המלאות על הייטק הישראלי עוד לא לגמרי ברורות וכנראה ייקח עוד זמן עד שנדע מה עומק הפגיעה. מדוע? כי יש בשוק גם "פיטורים כבושים" וחברות שממתינות עם מהלכי הקיצוצים הכואבים שלהם כל עוד יש להן עובדים מילואימניקים בשטח.

בעיה עמוקה עוד יותר היא הנזק ל"מותג" מדינת ישראל. אם משקיע מתבלט כעת בין השקעה בחברת סטארטאפ ישראלית או אמריקאית, למה שלא יבחר באמריקאית? אם חברה רב לאומית מתבלטת אם לפתוח מרכז פיתוח בישראל או באירלנד, למה שלא תבחר באירלנד? "אלו שם במזרח התיכון? משוגעים. פעם בכמה זמן עפים שם טילים באוויר, ואז גם כל החבר'ה הולכים למילואים". פרמיית הסיכון של ישראל עלתה ומדינות אחרות ירוויחו מכך.

אפקט בגד הים

עד כאן הסקירה ה"היסטורית". כעת ננסה לפרוט את זה קצת למשמעויות. ישנו המשפט המפורסם "כשהגאות יורדת רואים מי שוחה בלי בגד ים". לאורך השנה האחרונה ראינו הרבה כאלו ששחו בלי בגד ים וזה לא היה מחזה נעים כלל ועיקר. סוג אחד של שחיינים ערומים היו חברות שקיבלו שווי מנופח בימי הבועה. דוגמאות? לא חסר. באפריל 2023 סייבריזן השלימה גיוס לפי שווי של 325 מיליון דולר, אחרי שבעבר הגיעה כבר לשווי של 3 מיליארד דולר. חברת RapidAPI, שהייתה גם היא דרלינג של הטק המקומי פיטרה 115 מעובדיה (כמחצית), והמנכ"ל התפוטר - שנה אחרי שהחברה גייסה 150 מיליון דולר והצטרפה למועדון החדי קרן. לאחרונה נסגרה חברת הקונ-טק Veev אחרי שגייסה מאות מיליוני דולרים. eToro צללה בשווי. סניק קטנה בשווי. יש עוד דוגמאות. חדי הקרן חזרו למכלאה ושבו להיות חיות נדירות.

ואלו עוד המקרים הטובים... בחסות הגאות צמחו בישראל הונאות, אבל הונאות של ממש. עם כל כך קל לגייס, אז למה לא? נוכלים יש בכל מקום. שני המקרים שידועים לנו (עד כה) הם סיפור הזיוף ומצגי השווא בג'ונקו, וכנראה מהלך עוד יותר סבוך ומורכב ב-וסטו. יהיו עוד? מי יודע.

פיטורים ושאר ירקות

התכווצות הייטק המקומי ניכרת בכל מיני גוונים וצורות. מבע אחד הוא כמובן: פיטורים. אתר "לסטארטאפ" מונה מעל ל-6300 מפוטרים לאורך 2023 אבל זו היא תמונה חלקית בלבד. האתר מבוסס על דיווחים בעיתונות ולא חשוף למהלכים שנעשים מבלי שהגיעו לתקשורת. יהיה זהיר להעריך שהמצב עוד גרוע בהרבה. עוד לפני המלחמה דיווח שירות התעסוקה כי מספר דורשי האבטלה מבין ההייטקיסטים הכפיל את עצמו.

יש עוד ביטויים להתכווצות, או לחזרה לריאליות של הטק המקומי. דוגמה אחת למשל היא הנסיגה מה-SPAC-ים, שהיו מאד באופנה בגאות. ויתרו על מהלך כזה חברות כמו טומורו IO, ממיק, eToro - ובכלל הנפקות הפכו נדירות (שתיים לאורך השנה כולה). ביטוי נוסף למשבר בהייטק המקומי היא סגירת מרכזי מו"פ של חברות רב לאומיות. EA, דרופבוקס, פורד, עליבאבא, קורנינג, והאחרונה: אינטג'ר - סגרו כולן את מרכזי הפיתוח הישראלים שלהן. גם זה נזק ארוך טווח, כי מרכזים כאלו לא נפתחים חדשות לבקרים.

ביטוי נוסף למשבר בטק הוא סגירת חברות: BeyondMinds נסגרה, חברת L1ght נסגרה, Datree, דאטה-ג'ן -חלקן אחרי גיוסי הון גדולים. בתסריט הטוב, חברות נמכרות במסגרת אקזיטים קטנים או אקוויהיירס, וגם כאלו ראינו הרבה ועוד נראה. עוד ביטוי להתרוקנות הבועה: כל שותפויות המו"פ שיצאו לבורסה הישראלית בתקופה העליזה השיאו תשואה שלילית למשקיעים שלהן וחלקן התפרקו.

משבר ה-VC

יש אינדיקציה שמשבר הטק המקומי ימשיך עוד זמן ארוך. נתוני PwC שפורסמו בימים האחרונים בדקו את היקף האקזיטים בישראל ב-2023. סך האקזיטים השנה הסתכמו ב-7.5 מיליארד דולר, ירידה של 56% ביחס ל-16.8 מיליארד דולר ב-2022. ב-2021, שהיא האנומליה, בשל ההנפקות, עמדו האקזיטים על 82.5 מיליארד דולר…

הצניחה באקזיטים מהווה איום על מודל ההון סיכון - כי משם מגיעות התשואות. ככל שה-VC יתקשו להציג תשואות טובות (בוודאי ביחס למדדים הציבוריים שנוסקים), יקשה עליהן לגייס הון לקרנות חדשות - וזה הדלק של תעשיית הטק המקומית. אנחנו יודעים לבטח על הרבה מאד משקיעים שמסתובבים בשוק עם מצגת כבר שנה-שנתיים-שלוש, ומתקשים להשלים גיוס קרן חדשה או אפילו להשלים גיוס לקרן אחרי סגירה ראשונה.

ואי אפשר להתעלם מעוד אספקט: נסיגת הקרנות הבינלאומיות. הייתה תקופה שקרנות כמו אינסייט וטייגר גלובל, רשמו כאן צ'קים בקצב של מכונת דפוס. ממש השקעה אחת לשבוע, עשרות בשנה. שתי אלו הובילו את הטרנד אבל היו עוד שחקניות פזרניות, למשל סופטבנק. כל אלו האטו מאד או עצרו לגמרי את ההשקעות שלהן מה שפוגע בהייטק המקומי, בעיקר בשלבי הצמיחה. נראה שגם המוסדיים הישראלים, שגם הם נמשכו להשקיע בטק המקומי בשנים הטובות (אם בהשקעות ישירות או דרך הקרנות) התקררו וסגרו את הארנקים. כל אלו שינויי עומק שילוו אותנו עוד שנים.

אירוע מאקרו

כל זה, צריך להטריד אתכם לא רק אם אתם אנשי תוכנה, או כרגע סטודנטים במסלול למדעי המחשב באוניברסיטה. קשיים בהייטק הישראלי זה אירוע מאקרו, בעיה משקית. חברות ההייטק מעסיקות יותר מ-10% מכוח העבודה בישראל (כ-400,000 בני אדם), אחראיות ל-18% מהתמ״ג ול-48% מהייצוא הישראלי. 34% ממס ההכנסה משוייך לעובדי הייטק. הפגיעה בהייטק היא פגיעה במשק הישראלי, בהכנסות ממיסים. פחות מס הכנסה, פחות אקזיטים (מס רווחי הון), פחות הכנסות עקיפות ממע"מ וכדומה. הייטק מייצר משרות נלוות (יש האומרים ביחס של פי 4) בהסעדה, בשירותים, בעוד תעשיות.

אם בממשלת ישראל יש מבוגר אחראי (אין), הוא היה מסתכל על הנתונים האלו, ביחד עם צרכי מימון המלחמה ומבין שאנחנו בברוך, שצריך להיות קפוצים מאד על כל הוצאה שאינה הכרחית. לצערי זה לא המצב.

מהפכת ה-AI

עד כה לא אמרנו מילה על טכנולוגיה, וצריך. באוקטובר 2022 כתבתי את מה שנראה לי היא הכתבה הראשונה בעיתונות הכללית על Gen AI. שנה מאוחר יותר וגם נהג המונית יודע מה זו בינה מלאכותית. מה שקורה ב-AI הוא מהיר, מלהיב וגם מפחיד. כמו כל טכנולוגיה דיסרפטיבית, היא "הורגת" כל מיני פתרונות קודמים ומייצרת שורה של כלים חדשים. 

בפשטות: נוצרה שרשרת ערך חדשה בהייטק העולמי. כל פתרון צריך לדעת להטמיע כלי AI אבל רק מי שיש לו "חפיר" בדמות גישה לדאטה ייחודי, או איזשהו אדג' באלגוריתמיקה, ישרוד. קצרה היריעה מהלרחיב על המהפכה הענקית הזו, אבל מדובר בנקודת זמן היסטורית בהיבט של הייטק, לפחות. OpenAI שינתה את הכל.

חדשות טובות?

סיכום השנה שלי עגמומי כי המצב באמת עגום בעיני, אבל היו גם קצת חדשות טובות לאורך השנה ושווה להכיר אותן. ענף הסייבר הישראלי מגלה חוסן מטורף. כלכליסט מנה בספטמבר אקזיטים בסייבר לבדו של 2.8 מיליארד דולר. למעשה, כל עסקאות ה-M&A בשנה החולפת בסכום של מעל ל-200 מיליון דולר היו בסייבר. האחרונות ברשימה הן Dig וטאלון. האם ישראל תצליח לייצר עוד ענף בו היא כל כך בולטת עולמית? בעיני, זו צריכה להיות משימה משותפת לתעשייה ולמדינה.

עוד סיבות לאופטימיות? יש קצת: AI21 היא בהחלט סיפור מלהיב, על אחת מאולי תריסר חברות בעולם שמפתחות מודל LLM. באוגוסט החברה הצטרפה למועדון חדי הקרן בגיוס גדול. היו בימים האחרונים גיוסי ענק ל-Vast Data ונקסט אינשורנס וגם BioCatch הצטרפה לאחרונה למועדון חדי הקרן. ואולי נסכם בכך שהייטק הישראלי חסון. התפוצצות הבועה הייתה מתבקשת, כסף נשפך בלי אבחנה ואך טבעי הוא שהמטוטלת תנטה לכיוון השני. אבל חברות טובות ישרדו את המשבר בהייטק, ויצאו ממנו מחוזקות. היצירתיות והתעוזה הישראלית לא מתו והן ימשיכו לייצר רעיונות פורצי דרך שיהפכו לחברות גדולות. איך אומרים? נעבור את זה יחד.