למחרת, בשעה שנקבעה, נכנסתי למועדון. לאחר שהודעתי לשומר שנקבע לי שעתיים
למחרת, בשעה שנקבעה, נכנסתי למועדון. לאחר שהודעתי לשומר שנקבע לי שעתיים, הלכתי לאורך המסדרון אליו הצביע, מלווה אותי במבט אדיש.
דממה שררה במועדון, לא הפריעה לקולות מהאולם, שאליו הסתכלתי, עוברת, הייתה חושך. כולם יגיעו בערב.
לאחר שמצאה את הדלת הנכונה, היא דפקה ולאחר ששמעה רשות להיכנס, פתחה את הדלת. המשרד לא היה גדול במיוחד, צנוע. אין פומפוזיות. סגנון קפדני שרר בעיצוב: קירות בהירים, זוג כורסאות עם ספה לאורך הקירות. על הקירות נתלו תמונות מחיי המועדון. מול הדלת היה שולחן גדול מעץ מהגוני, שעליו, מלבד מחשב ומערכת כתיבה, לא היו אביזרים. גבר בשנות החמישים לחייו ישב ליד השולחן. שיער כהה עם אפור, גזוז למשעי. לבוש מאוד חזק: ז'קט כחול כהה, חולצה לבנה, אבל ללא עניבה. עיניים כהות הביטו בי בקשב, אבל בלי שיפוט, אבל בסקרנות.
"היי," שברתי את השתיקה. "מייקל אמר לי אתמול לעלות לשניים. קוראים לי נטשה.
הוא הנהן בראשו. "הוא סיפר לי עליך. כנס, שב, - והצביע על אחד הכיסאות הגבוהים הניצבים מול השולחן, שם התיישבתי בלי ביישנות.
"מייקל תיאר לי אותך", המשיך, "דעתו חיובית, והעין שלו מאומנת. לגבי העבודה, אני משתדל לשמור את המועדון בגבולות הגינות. תוכנית אמריקאית. שוכרים את השטח של המועדון: משלמים אחוזים למועדון עבור כל לילה. מייקל כבר אמר לך את זה. אנחנו חותמים חשפניות
על חוזה לחצי שנה. במהלך הזמן הזה, נראה איך אתה עובד ואת תגובת המבקרים אליך. לגבי הצד המוסרי, אני לא עוקב אחרי הבנות, אבל אני לא מעודד את היחסים האישיים שלהן עם לקוחות. אני לא מתערב בחייהם האישיים מחוץ לעבודה. כאן הכללים, אמנם נוקשים, אבל לפעמים עדיין יש יוצאים מן הכלל, כל עוד יוקרתו של המועדון לא נפגעת, שזה מקום בילוי. אבל אם הילדה תחליט לעזוב בלילה והתוכנית לא תסבול, אז לא אכפת לנו. אבל שוב אני מדגיש שזה היוצא מן הכלל ולא הכלל. אם בחורה מתחילה להתעלל
הוא דיבר בשלווה, שקל את דבריו. מבטו היה אחיד ורגוע, הוא הביט ישר לתוך עיניי, ולא הורדתי את עיני ממבטו הנוקב, למרות שזה לא היה קל.
- הצלחנו לברר עליך, הביקורות חיוביות, עם זאת, הן התרחקו מעט. למה הם עזבו?
"בגלל זה עזבתי כי אני לא רוצה שום דבר מלבד חשפנות. אני אוהב לעבוד ובחיים שלי אני מעדיף להרוויח מזה כסף, וללכת לישון עם רגשות ועם מי שאיתם אני אוהב, ולא בשביל תגמול חומרי. יש לי עקרונות מוסריים משלי, אני לא מחפש כאן מכרה זהב ברווחים צדדיים, אם זה לא כך, אז זה אומר שטעיתי, למרות שדבריך נותנים תקווה שהכל שונה. אם נחתום על חוזה, זה לא אומר שאני מוכר את הגוף שלי למועדון ואת הנשמה שלי לשטן. אני ילדה רגילה ויש לי חברים, קרובי משפחה שאני אוהב.
– ובכן, אם כן, – חייך בזוויות שפתיו, – יוצאים מן הכלל, למרבה הצער, רק מדגישים את הכללים. מיכאל אמר שאתה יודע לעבוד עם מוטות: סטנדרטיים ומסתובבים.
כן, עשיתי התעמלות וריקודים. יהיה מעניין לעבוד על שני הקטבים בבת אחת.
- איך זה?
– לדוגמה, אני עובד עם מוט קונבנציונלי שאינו מסתובב. לחמם את הקהל. קשה להסתובב במהירות על המוט הזה. אבל אחריו, לכו בריקוד אל המסתובב, שם תוכלו להסתובב במהירות ולסיים את המספר.
הוא הקשיב לה בקשב ועניין הופיע בעיניו:
– והראש לא מסתובב? אתה יכול לנסות, אבל בשביל זה אתה צריך לעשות חזרות, ואני אראה מה יקרה. אני לא יכול לפתור את זה מיד. אנחנו צריכים לראות אותך בעבודה.
- אני מבין ומוכן לעשות חזרות, אבל אני צריך את המיקום שלהם לפחות על אותו קו ולא מאוד רחוק אחד מהשני, ולהרים את המוזיקה.
- אפשר, הם כבר בשורה, אבל, כפי שאמרתי, נראה קודם. למה החלטת להיות חשפנית? נסיבות חיים?
- לא. הכל טוב בחיים שלי. אין זוועות שדחפו אותי להפוך לחשפנית. אני אוהב את זה, זה נותן לך תחושה של הגוף שלך, ובכן, כמובן, חופש וכסף.
- אתה צריך להרוויח כסף.
- אני פשוט מבין את זה, אבל יותר נעים להרוויח אותם כשאתה עושה מה שאתה הכי אוהב, כשאתה לא תלוי באחרים, אלא רק ביכולות שלך. אני לא אסתיר את זה, אני עדיין יכול לשלם עבור כל הצרכים שלי, אבל הם מעל הממוצע, ואני צריך לחסוך. העבודה של חשפן קצרה. אני הולך ללמוד. במוקדם או במאוחר תצטרך להיפרד מסטריפטיז. אצא כשאני בכושר, על גל יפה, ולא כשאני נרדם בבוקר ומחכה למבקר, בידיעה שכבר עברתי את ה-30.
למשמע המילים האלה, הוא ציחקק, ואני סיימתי:
זו הבחירה שלי ואני אוהב את זה. אני לא רואה בזה שום דבר רע.
גם אני, אבל לא כולם חושבים כך.
- לא אכפת לי. אני מכיר את עצמי, ומה אחרים חושבים זה עניינם.
- ומה עם החיים האישיים שלך?
- אתה לא מעוניין, נכון?
- לא עמוק, אבל הייתי רוצה לקבל רעיון כללי.
- אני גר לבד. מה לעשות, זו טרגדיית חשפנות קטנה. לרוב, החיים האישיים שלנו אינם מסתדרים, ובזמן שאתה רוקד, אתה צריך להבין את זה. מרוויחים לא רע, מתרגלים לזה וכבר קשה יותר ויותר להכיר גבר ראוי. אבל כל אחת עושה את הבחירה שלה. זהו מקצוע כזה לספק הנאה אסתטית לגברים. זה הטבע, אי אפשר לרמות אותו. ברחובות, במשרדים, בתחבורה, גברים עדיין מסתכלים על נשים בלבוש. והנה עיניהם מתמוגגות.
אתה גם פילוסוף. אני אוהב את דרך החשיבה שלך. את עדיין כל כך צעירה, אבל את מדברת כמו אישה בוגרת.
- בית הספר טוב.
הוא נשען לאחור בכיסאו, "טוב. לך למשרד הבא, חתום על החוזה. בזמן שאתה עובד בחלק האחורי של האולם בעמוד, ובכן, איך תראה את עצמך שם. ממחר ניתן לעשות חזרות באולם. כמו שאמרתי, שישה חודשים. מסדר?
- כן.
- אז ביי. ועוד. שמי קונסטנטין ניקולאביץ'. אכפת לך אם אקרא לך נטשה?
- לא אכפת לי.
- היציאה שלך היום. ואתה יכול ליצור איתי קשר עם קונסטנטין ואליך.
קמתי ויצאתי מהמשרד. נכנסתי לדלת הסמוכה, חתמתי על חוזה, קיבלתי אותו מאיזו בחורה, קראתי אותו, לא מצאתי משהו חדש לעצמי, חתמתי עליו והלכתי הביתה להביא בגדים.