@OpenHaaretzBot

בעוד חדי־קרן אחרים פיטרו וקיצצו בשנה האחרונה, ראפיד API של ילד הפלא אידו ג'ינו המשיכה לגדול ולגייס ■ אחרי שהחברה פיספסה את היעדים ברבעונים האחרונים, החליט הדירקטריון לנטוש את האסטרטגיה שהוביל ג'ינו, למנות מנכ"ל חדש ולקצץ 50% מהעובדים

רק לפני שלושה חודשים יצאו עובדי חברת ראפיד API (כיום ראפיד; Rapid) מרחבי העולם לחמישה ימי חברה מפנקים במרקש, מרוקו, לכבוד פתיחת השנה. בתמונות ששמורות בעמודי העובדים בלינקדאין ובסרטון מושקע שהפיקה החברה נראים עובדי ראפיד מחייכים בדיונות המדבר האפריקאיות ובבזארים של מרוקו.

באותו שלב הכל נראה ורוד, ועובדי ראפיד שמעו מהמנכ"ל והמייסד אידו ג'ינו בן ה-25 על התוכנית לצמוח בעשרות אחוזים ב–2023. בזמן שחדי־קרן אחרים עסקו בקיצוץ מסיבי בכוח האדם ובהוצאות, לראפיד — שמפתחת כלים ליצירה, ניהול ושיתוף של ממשקי תכנות יישומים (API) — היו שפע משרות פתוחות במשרדיה בתל אביב, סן פרנסיסקו, ברלין ואסטוניה.

כמעט לא נגעו בכספי הגיוס

בשבועיים האחרונים, החדשות נפלו על העובדים הנדהמים בראפיד כרעם ביום בהיר. בתחילה הכריזה ראפיד על מינוי מארק פרנד, שהגיע לחברה רק בינואר כסמנכ"ל כספים, לתפקיד המנכ"ל. פרנד החליף את ג'ינו, "ילד הפלא של ההייטק הישראלי", שהקים את ראפיד עוד לפני שמלאו לו 18 והפך אותה לחד־קרן בגיל 24. ג'ינו עבר לתפקיד היועץ הטכנולוגי.

חילופי המנכ"לים היו רק פתיח למהלך הבא: השבוע קיבלו מחצית מכ–200 עובדי החברה מכתבי פיטורים. זהו כנראה הקיצוץ החד ביותר בכוח אדם בחד־קרן ישראלי במשבר הנוכחי. במקום תמונות ממרקש, הפיצו בימים האחרונים עובדי ראפיד קובץ עם שמות המפוטרים ותפקידיהם, כדי לסייע להם במציאת עבודה. בקובץ מופיעים נציגים מכל חלקי החברה — ממכירות, דרך גיוס ועד פיתוח וניהול מוצר.

נדמה כאילו כל ההתרחשויות נפלו גם על ג'ינו עצמו קצת בהפתעה, אם לשפוט לפי ריאיון שנתן לפודקאסט "30 דקות או פחות" בתחילת אפריל, רגע לפני השינויים. בריאיון, שעלה לאוויר רק אחרי האירועים, נשמע ג'ינו בטוח ואופטימי לגבי עתיד החברה, והתגאה בכך שהיא כמעט לא נגעה ב–150 מיליון הדולר שגייסה אשתקד בהובלת סופטבנק — גיוס שנתן לראפיד שווי של יותר ממיליארד דולר. כשהמראיין אביב פרנקל שאל את ג'ינו מה מקשה עליו להירדם בלילה, הוא התייחס דווקא לצורך להגדיל את החברה ולגייס עוד עובדים.

בפועל, כך עולה משיחות עם מספר גורמים בחברה, לא הכל התנהל לפי הציפיות. ראפיד הציגה תחזיות צמיחה אגרסיביות במיוחד שאיפשרו לחברה לגייס את הסבב האחרון מסופטבנק בשווי גבוה, אך היא לא עמדה בהן ברבעונים האחרונים. הרבעון הראשון של השנה היה חלש במיוחד עבור החברה, והוביל את הדירקטוריון להחליט על שינוי כיוון והחלפת מנכ"ל.

ראפיד הציגה תחזיות צמיחה אגרסיביות במיוחד שאיפשרו לחברה לגייס את הסבב האחרון מסופטבנק בשווי גבוה, אך היא לא עמדה בהן ברבעונים האחרונים

האסטרטגיה של סלאק לא עבדה

כדי להבין את המצב של ראפיד לעומק, צריך לחזור אחורה. ראפיד נוסדה ב–2015 כשהיא מצוידת בסיפור הקמה מעולה ורוכבת על טרנד חם מאוד, שני אלמנטים שאין להמעיט בחשיבותם בשוק הטכנולוגיה.

סיפור ההקמה המעולה, שהצליח להיהפך לאגדת הייטק ישראלית, היה על איך ג'ינו הצעיר משך את עינו של היזם והמשקיע דב מורן ונהפך לבן טיפוחיו. הטרנד החם היה השוק המתרחב במהירות לממשקי תכנות (API), המאפשרים למפתחים להטמיע באפליקציות שלהם חלקי קוד עם פונקציונליות מוכנה מראש במקום לבנות אותם בעצמם. מפתח שעובד על אפליקציה לשליחויות, למשל, יכול להטמיע בקוד ממשקים למפה, סליקת תשלומים ומנגנון לאימות משתמשים בשיטת העתק והדבק.

המוצר הראשון שהשיקה ראפיד היה מרקטפלייס (שוק) פתוח, שאיפשר למפתחים למכור את ממשקי התוכנה שפיתחו ולקנות מאחרים, כשהיא מרוויחה 20% עמלה על כל עסקה. ראפיד לא הייתה הראשונה שניסתה את הקונספט. כמה שנים לפניה קמו כמה שווקים כאלו, שלא הצליחו כלכלית. אחד מהם, מאשייפ (Mashape), מכר את פעילות המרקטפלייס שלו לראפיד ב–2017 בסכום נמוך יחסית. "בעולם שיש בו גוגל, אתה תמיד יכול לחפש שם את ה–API שאתה צריך ולקנות אותו ישירות. לכן אני לא חושב שיש במרקטפלייס פתוח מודל כלכלי בר־קיימא", מסביר ד"ר אריק ויילד, מומחה לעולם ה–API שמסקר את הענף.

בראפיד חשבו שהמתחרים הראשונים הקדימו את זמנם ושהם יצליחו יותר, אבל במהרה הבינו שהמרקטפלייס הפתוח לא יוכל להיהפך לחברה שמגלגלת עשרות מיליונים. ראפיד מתגאה בכך שיש באתר שלה יותר מ–40 אלף ממשקי תכנות, מה שהופך אותו לגדול בעולם — אך בפועל למספר הזה אין משמעות רבה מלבד יחסי ציבור. מה שחשוב הוא מספר הלקוחות שקונים API במרקטפלייס ומשלמים עמלה, וככל הנראה הוא אינו גבוה מספיק.

לאחר שהבנה זו השתרשה, פנתה החברה ב–2018 לתוכנית המגירה שלה, במסגרתה ראפיד השיקה מוצר שני שמאפשר לארגונים לנהל API שהם ייצרו או משתמשים בהם, לשימוש העובדים הפנימיים או לקוחות ושותפים חיצוניים. התקווה של ראפיד וג'ינו הייתה שמפתחים שיעבדו עם המרקטפלייס הפתוח, יתאהבו וישמשו שגרירים שידחפו את החברות שבהן הם עובדים לרכוש את הפתרון הארגוני, שייהפך למנוע ההכנסות. אסטרטגיה כזו של בניית הצורך מלמטה נקראת "צמיחה מבוססת מוצר" (Product Led Growth), והיא שימשה בהצלחה את אפליקציית התקשורת הארגונית סלאק ומאז צברה פופולריות אדירה. רק שבמקרה הזה, היא לא הוכחה כיעילה עבור ראפיד.

כמו לא מעט סטארט־אפים, גם ראפיד הסתחררה בהשפעת הכסף והחלומות הגדולים של ימי הבועה. ב–2021 רכשה ראפיד את החברה האסטונית Paw ב–4–5 מיליון דולר, ועל בסיסה השיקה מוצר נוסף בשם "ראפיד API סטודיו", שמאפשר לעצב, לפתח, לבדוק ולנטר API.

המרקטפלייס יישאר על אש קטנה

ספקות לגבי האסטרטגיה של ראפיד צצו עוד בזמן החתימה על עסקת ההשקעה עם סופטבנק בשנה שעברה. כחלק מכניסת סופטבנק להשקעה, נקבע כי האסטרטגיה הדואלית של הפעלת מרקטפלייס פתוח לצד מוצר לארגונים, שאותה הוביל ג'ינו, תיבחן מחדש בסוף הרבעון השני של 2023.

בסופו של דבר, הדירקטוריון של ראפיד החליט מוקדם מהצפוי לנטוש את האסטרטגיה הדואלית ולהתמקד בעיקר במכירה ישירה לארגונים. גורלו של המרקטפלייס הפתוח עדיין לא ברור, וייתכן שהוא ימשיך להיות מופעל "על אש קטנה" או שאולי ייהפך לחברה נפרדת. גם מוצר הסטודיו צפוי להיסגר כחלק מהמיקוד החדש של החברה, ורבים מהמפוטרים הגיעו מהצוותים שעסקו בו.

ניהול API לארגונים הוא שוק גדול שמגלגל 7 מיליארד דולר בשנה, לפי דו"ח של חברת המחקר פורסטר מאשתקד, אך הוא עמוס במתחרים מובילים כמו גוגל וסיילספורס, שנכנסו אליו באמצעות רכישות יקרות של סטארט־אפים. בראפיד מאמינים שיש להם טכנולוגיה עדכנית יותר, ובונים על כך שסטארט־אפים שנרכשים על ידי תאגידים מאבדים לאורך זמן את היכולת לחדש.

ד"ר ויילד פחות משוכנע לגבי הסיכויים של ראפיד. "במקום ראפיד, הייתי מנסה היום להתמקד בנישה ספציפית שאינה מכוסה, במקום לתקוף את שוק ניהול ה–API כולו", הוא אומר, ומיד מסייג: "הבעיה היא שהחברה הגיעה בשלב הזה לשווי כל כך גבוה, שהיא חייבת לייצר הכנסות גבוהות מאוד כדי להצדיק אותו".

ראפיד וג'ינו בחרו לא להגיב.