@OpenHaaretzBot

קריית גת הייתה אמורה להיות סיפור הסינדרלה של ערי הדרום: עיירת פיתוח שגדלה, קיבלה בזרועות פתוחות את אינטל, וסומנה כמטרופולין אדירה שתשרת בעתיד כמעט חצי מיליון תושבים ■ בדרך, הממשלה שכחה אותה — והדמוגרפיה החרדית עשויה להכריע את גורלה

כמו מרבית השכונות החדשות שהוקמו בישראל בשנים האחרונות, גם כרמי גת, שכונת ענק שהוקמה בצפון קריית גת, מנותקת מהעיר עצמה ומבותרת על ידי כבישים רחבים שחוצים אותה לאורכה ולרוחבה. אלפי הדירות שהוקמו במגדלי המגורים החדשים אמנם מאוכלסות בחלקן, אך בביקור במקום, התחושה הכללית מזכירה עדיין אתר בנייה רועש וגדול.

דרומית לה, מעבר למערכת גשרים שנבנתה כדי לחבר אותה אל העיר, נמצאות השכונות הוותיקות, ששום דבר בהן לא מזכיר את השכונה החדשה והמצוחצחת. שיכונים ישנים, מטים ליפול, מעטרים את רחובותיהן, וביניהם חולפים כבישים רעועים שממתינים עדיין לתיקון. פה ושם הוקמו לאורך השנים גם מגדלי מגורים חדשים יותר, שבולטים על רקע בנייני הרכבת המתפוררים; "לצעירים אין כל כך מה לעשות בעיר", אומרת קורל, צעירה תושבת העיר שמתגוררת בה מאז נולדה. "אין כאן מקומות בילוי ואנחנו נאלצים לנסוע מחוץ לעיר כדי לבלות. אבל אני אוהבת לחיות פה, הכל קטן, קרוב, פשוט".

במובנים רבים, סיפורה של קריית גת אינו שונה מסיפורן של ערים אחרות בפריפריה. עיירת פיתוח, קולטת עלייה, עם דימוי נמוך ואוכלוסייה חלשה. בשונה מהן, בין היתר בזכות מיקום מצוין וחברת הייטק אחת שקבעה בה את משכנה, ומשכה אחריה באופן טבעי חברות אחרות — היא הצליחה להתאושש עם שכונות חדשות ומרכזי תעסוקה ומסחר. על פי התחזיות והתוכניות, מתעתדת קריית גת על כ–65 אלף תושביה כיום, להפוך בתוך כ–17 שנים למטרופולין שבה יתגוררו כ–400 אלף תושבים. אלא שזה לא עומד להיות פשוט.

נוסדה: 1956

מספר תושבים: 65 אלף

אשכול סוציאקונומי: 4 מתוך 10

ראש עיר: אבירם דהרי

תעסוקה: בעיר פועל פארק תעשייה, הכולל בין היתר את אינטל, HP Indigo, סלטי צבר וסוגת

בעיר מתגוררים כיום זה לצד זה חילונים, דתיים מסורתיים וקהילה חרדית שהולכת וגדלה — וזו האחרונה צפויה לגדול דרמטית לפי התוכניות שמקודמות בעיר, מה שמעורר חשש בקרב פעילים. "אנחנו עומדים בפני שינוי דמוגרפי משמעותי", אומר שי זולדן, זכיין אנגלו סכסון בעיר וחבר מועצה. "השכונות המתוכננות לחרדים הן מכה אנושה לעיר, לפחות מהבחינה הכלכלית". עו"ד יקיר שינדלר, חבר מועצה נוסף מטעם האופוזיציה, מוסיף שכבר כיום ניכרים הבדלים בין האזורים השונים בעיר, ואלה ילכו ויקצינו עם הקמה שכונה שמיועדת לאוכלוסייה אחת בלבד, ויהפכו את העיר להרבה יותר מפולגת.

"יש הבדל גדול בין השכונה החדשה למרכז העיר. זה מתבטא בנראות, במרקם האוכלוסייה ואפילו בתשלומי המסים. בשכונה החדשה הארנונה יקרה משמעותית מזו שמשולמת במרכז העיר. עד היום היה קשר מסוים בין תושבי השכונה החדשה לעיר הוותיקה כי הם צרכו חלק מהשירותים שם, כי הם לא היו קיימים עדיין, כמו סופרמרקט למשל, אלא שבימים האחרונים מתווספים בשכונה החדשה עוד ועוד שירותים והם לא יצטרכו להגיע למרכז העיר הותיק", הוא אומר.

"הקמת אלפי דירות רק לטובת אוכלוסייה אחת תשנה באופן מוחלט את המאזן הדמוגרפי בעיר, וזו תהיה טעות. כבר היום יש מתח בין החרדים לבין הציבור הכללי, שקורע לעיתים את העיר. עדיף שיבנו עבורם עיר נפרדת"

לוקיישן מעולה, היסטוריה בעייתית

קריית גת, שהוקמה ב–1956 כיישוב קולט עלייה, הוכרזה כמועצה מקומית לאחר הקמתה, וכעבור 16 שנים קיבלה מעמד של עיר. עם השנים דישדשה, מצבה הסוציו־אקונומי של האוכלוסייה נותר נמוך, והבניינים התיישנו. מי שיכל, ארז את חפציו וחיפש עתיד במקום אחר, צפונה משם. "אולי 200 דירות נמכרו בשנה, במחירים מצחיקים", סיפר אחד התושבים.

בשנות ה–90 הוחלט לשכן בעיר חלק מעולי ברית המועצות, והוקמו לצורך כך בניינים ייעודיים. אלא שהעולים מברית המועצות לא שטפו את העיר, ויחידות דיור רבות עמדו ריקות במשך זמן רב. בשלב מסוים ראשי האוכלוסייה החרדית החליטו להשתכן בהם, וקבעו שם את מקומם.

גם המעבר של אינטל לקריית גת, בסוף שנות ה–90, לא הביא תחילה את הבשורה המיוחלת. רק מעט מתושבי העיר השתלבו בעבודה בה, ועובדי המפעל של החברה, שלא היו תושבי העיר, קיבלו מענקים שאפשרו להם להתגורר במרחק של 30 ק"מ מהמפעל. הם העדיפו לשכור או לקנות בתים במושבים סביב העיר או להגיע אליה ברכב ממרכז הארץ. "מפעל שיש לו עיר", טענו אז התושבים, וסיפרו על החומות הגבוהות שמפרידות בין המפעל לתושבי העיר. בעירייה טוענים כי גם מוסדות התכנון הזניחו אז את העיר, ולא תוכננו בה דירות חדשות. "התוכניות נעצרו בנס יונה", אמרו גורמים בעירייה.

לקריית גת יש נכס אחד משמעותי ביותר בכל הקשור לנדל"ן — והוא המיקום שלה, בין באר שבע לתל אביב, מזרחית לאשדוד ומערבית לירושלים. גם הנגישות נהפכה קלה וטובה יותר בזכות כביש 6 שנמצא בסמוך ומסילת רכבת שהונחה בקרבתה

אבל כל זה שייך לעבר. כל מי שדיברנו איתו בסיור שערכנו בעיר ביום גשום דיבר על היתרונות הרבים שהביא המפעל של אינטל לעיר — על המפעלים שהגיעו בעקבותיו ויצרו שפע של מקומות עבודה, ועל הבנייה המואצת שבאה בעקבות זאת, וכן בזכות חתימה על הסכמי גג והחלטות ממשלה על בנייה בעיר.

לקריית גת יש נכס אחד משמעותי ביותר בכל הקשור לנדל"ן — והוא המיקום שלה, בין באר שבע לתל אביב; מזרחית לאשדוד ומערבית לירושלים. גם הנגישות נהפכה קלה וטובה יותר בזכות כביש 6 שנמצא בסמוך ומסילת רכבת שהונחה בקרבתה. וכך, בזמן שמחירי הדירות במרכז הארץ גבוהים מאוד, וכמעט בלתי־אפשרי לזוגות צעירים לקנות דירה חדשה, אפשר להבין איך קריית גת נהפכת לחלופה אטרקטיבית.

"לפני יותר מעשור החליטה הממשלה לשים דגש על קידום עיריית גת", אומר רפי אלמליח, מנכ"ל מינהל התכנון, ולשעבר בכיר ברשות מקרקעי ישראל (רמ"י), "זאת, בין היתר, על רקע המיקום המצוין שלה והנגישות התחבורתית הנוחה". לדבריו, עד אז, מכירת הדירות בעיר הדרומית הייתה בשפל וההגירה הייתה שלילית. עם החלטת הממשלה, הוחל בהכנת תוכניות לבנייה בעיר. התוכנית העיקרית והמשמעותית הייתה בשכונת כרמי גת, שם תוכננו 7,500 דירות. בעקבותיה, החליטו ברשות מקרקעי ישראל להוציא לתכנון עוד אלפי יחידות דיור בעיר, ממערב, מצפון ומדרום.

כדי להגדיל את הכנסות העירייה ולתת אפשרויות תעסוקה לתושבים החדשים, הוחלט על הרחבת פארק התעסוקה של העיר, והקמת מסחר, משרדים, מלונאות ומוסד אקדמי. בעירייה אומרים כי השנה החלו עבודות הפיתוח של התוספת לפארק, המוערכות בכחצי מיליארד שקל, והן יכללו הקמת מחלף חדש על כביש 35, שיהיה הכניסה המרכזית לפארק התעשייה.

במקום פועלות כבר, מלבד אינטל, גם חברת קורנית דיגיטל, אורדע לייצור מוצרי נייר, HP, תאגיד נסטלה־אסם, ועוד חברות אחרות. לפי הערכות, יועסקו בפארק התעשייה כ–30 אלף עובדים במהלך השנים הקרובות.

עד כמה מצבה של העיר שפר בשנים האחרונות? לדברי זולדן, מחירי הדירות בעיר זינקו בשנים האחרונות. לפי אתר מדלן, מחירי הדירות בעשור האחרון עלו משמעותית ודירה ממוצעת שעלתה לפני כעשור כ-700 אלף שקל, נמכרת כיום תמורת 1.4 מיליון שקל. לפי נתוני האתר, 1,726 דירות נמכרו בשנה האחרונה בעיר, במחיר ממוצע של ‏17.6 אלף שקל למ"ר.

הזיג־זג הממשלתי

מוקד מרכזי שנמצא כיום במחלוקת הוא שטח ירוק שהשתייך בעבר למועצה האזורית שפיר וכיום מתוכננת בו הקמתן של אלפי דירות נוספות. במועצה הארצית לתכנון ובנייה מבקשים לייעד את האזור לטובת הקמת שכונה חדשה שתוקם במיוחד עבור החברה החרדית. הדבר מעורר חשש כי זהו מהלך שיטה את הכף סופית לטובת הדמוגרפיה החרדית בעיר.

לדברי שינדלר, "הקמת אלפי דירות רק לטובת אוכלוסייה אחת תשנה באופן מוחלט את המאזן הדמוגרפי בעיר, וזו תהיה טעות. כבר היום יש מתח בינם לבין הציבור הכללי, שקורע לעיתים את העיר. עדיף שיבנו עבור האוכלוסייה החרדית עיר נפרדת, ומשיחות שיש לי עם חרדים אני מתרשם שגם הם רוצים בזה".

זולדן אומר כי "בהתחלה דיברו על הקמת עיר נפרדת לחרדים בפאתיה הדרומיים של קריית גת, אבל היה ברור שלא ניתן יהיה להקים עבורם עיר, כי לצורך תחזוקתה יידרש אזור תעשייה חזק והרמה הסוציו־אקונומית של החברה החרדית לרוב נמוכה יותר — ולכן רוצים להקים להם שכונת ענק. אלא שבמקום להצהיר על כך וליצור התנגדות, רשות מקרקעי ישראל ומוסדות התכנון פשוט התחילו לקדם תוכנית ייעודית. בשכונה הזו, למשל, יוקמו בניינים נמוכים יותר, במקום 30 קומות — 7 קומות בלבד, כי חלקם אוסרים שימוש במעלית שבת".

ואמנם, בדצמבר 2022 התברר כי רמ"י מתכוונת לבטל את המכרזים שנועדו להקמה של השכונה החדשה במערב העיר. השכונה תוכננה לציבור הכללי, אבל שר השיכון יצחק גולדקנופף החליט להסב אותה לשכונה חרדית. על רקע זה הוחלט על עיכוב המכרזים, כדי שניתן יהיה לשנות את התוכניות — ממגדלים לבנייה נמוכה יותר.

בשלב הראשון מתוכננות בשכונה כ–7,500 דירות, ובשלביה העתידיים כ–40 אלף. ההחלטה להפוך את השכונה לחרדית איננה חדשה, ולא נולדה בקואליציה הנוכחית. יעקב ליצמן החל לקדם את התוכנית כשר השיכון בכנסת ה–14 — אלא שעם כינונה של ממשלת השינוי, שינה אלקין את ההחלטה, וביקש לאפשר את אכלוסה על ידי הציבור הכללי. בעקבות החלטת אלקין, המדינה פירסמה מכרזים לשיווק הקרקע וגם עבודות הפיתוח כבר החלו בחלקן, אלא ששבועיים לפני סגירת המכרזים הוחלט על דחייתם.

נכון להיום, מרבית האוכלוסייה החרדית מתגוררת בשכונת הקרייה החרדית — שכונה סגורה ונפרדת, שהבתים בה ישנים ומוזנחים, כמו גם התשתיות. מכל מקום ניבטות תוספות בנייה וקרוונים. "הם חיים בנפרד משאר האוכלוסייה, לא מתערבבים", אומר אחד התושבים. "אפילו אוטובוסים נכנסים ויוצאים מהשכונה למרכזים חרדיים אחרים, מבלי לעבור בשאר חלקי העיר. הם לא נהנים מהמתקנים בעיר עצמה, והעיר לא עובדת בשיתוף איתם. אלה שתי קהילות נפרדות לגמרי".

בזמן שמחירי הדירות במרכז הארץ גבוהים מאוד, וכמעט בלתי־אפשרי לזוגות צעירים לקנות דירה חדשה, אפשר להבין איך קריית גת נהפכת לחלופה אטרקטיבית

אלאור לוי, תושב העיר שמתגורר היום בכרמי גת, אומר שלמרות ההפרדה מתקיימים חיים משותפים. ״ש מחלוקות כמו בכל מקום, אבל יש מי שדואג להלהיט את הרוחות, בעיקר סביב מערכות בחירות. אני איש דתי, מתגורר בכרמי גת, ויש לי שכנים חילונים וחרדים והכל בסדר. לא צריך סתם לייצר מהומות".

חלק מהמחלוקות בשנים האחרונות נסבו סביב הסבת שני בתי ספר, שנמצאים בסמוך לקרייה החרדית, מהאוכלוסייה הכללית לקהילה החרדית, מה שעורר לא מעט תרעומת בקרה התושבים החילונים. אלא שבעירייה טוענים כי במציאות אין מחלוקות, וכי הנושא מנוצל לצרכים פוליטיים: "פעם בחמש שנים יש מי שטורח לעלות את הנושא, במיוחד לקראת הבחירות. לאופוזיציה אין מה להגיד על התנהלות העירייה אז הם אומרים שהעיר תתחרד", טוענים בעירייה. לעניין בתי הספר מסבירים בעירייה כי מדובר במוסדות חינוך שנמצאים ממילא בלב השכונה החרדית וכי צורכי האוכלוסייה המקומית חייבו את הסבתם.

"ההפרדה היא לא טובה. כל אחד צריך לקבל את המקום שלו"

היעדר פתרונות הדיור לאוכלוסייה החרדית הפך בשנים האחרונות לא רק למקור מצוקה עבור החברה החרדית, עם 200 אלף דירות חסרות לפי הערכות שונות, אלא גם למקור לקונפליקטים בערים רבות. חרדים רבים רוכשים בשנים האחרונות, דירות בערי פריפריה, דוגמת ערד, עפולה, טבריה ואשדוד, בין היתר בגלל מצוקת הדיור והעובדה שבערי הגרעין שלהם כמו בני ברק וביתר עלית המחירים גבוהים מאוד. ובהיעדר החלטות ממשלתיות או תכנוניות ברורות, נוצר מתח מול האוכלוסייה הוותיקה. לפי ההערכות, החרדים בקריית גת, למשל, מהווים כיום כ–10% מהאוכלוסייה.

אלמליח טוען כי תוכנית דרום־מערב היא היברידית. "ניתן להפוך מגרשים מסוימים למוסדות ציבור, שיתאימו לכל אחת מהאוכלוסיות". לדבריו, רשות המקרקעין וכל הגופים האחראים על פיתוח ושיווק העיר צריכים להחליט איך מאפשרים גם לאוכלוסייה הכללית וגם לאוכלוסייה החרדית להתגורר במקום. "מדובר בשלב הראשון כ–6,000 דירות בלבד לעומת אלפי דירות שמוקמות לאוכלוסייה הכללית, ולכן זה מייצר מאזן דמוגרפי בריא שאפשר לחיות איתו".

לדברי אלמליח, הפתרון הקיים — שכולל הקצאה של 15% מהדירות החדשות כפתרונות דיור לחרדים — הרבה יותר נכון מאשר להקים להם ערים נפרדות. "זה גם נכון כלכלית, גם אורבנית וגם חברתית. ההפרדה הזו לא טובה. יש פה הרבה קהילות שונות וכל אחד צריך לקבל את המקום שלו. אי־אפשר להתחיל ולבנות יישוב נפרד לכל מגזר או קהילה. אם יש מקום להפריד, זה בשכונות השונות".

לדברי אלמליח, במסגרת התוכנית נהגה רעיון חדשני: להקצות את הקומות העליונות במגדלים לטובת שטחי משרדים, ואת הקומות התחתונות להשאיר לטובת מגורים. כך תיפתר בעיית מעלית השבת עבור התושבים החרדים, ובמקביל הקרקע תנוצל ביעילות רבה יותר.

אלא שאם שואלים את העירייה, המהלך כולו לא בא בחשבון: "ראש העיר לא מוכן שהשכונה כולה תיועד לחברה החרדית, ואם כך הוחלט, אז בעירייה מבקשים שהשכונה תיוותר בשטח השיפוט של המועצה המקומית שפיר", אומרים שם. "אין לנו שום בעיה עם האוכלוסייה החרדית, אבל מדובר בכמות גדולה שתשנה את המאזן הדמוגרפי של העיר".