bחחח
מתיחות העתיד של השפה שלי מצורפים לקידומות.
דוגמה: hakanek (לתקוף)
- זמן עתידי: pryhakan - יתקוף
- עתיד פרוגרסיבי בעתיד: prohakan - יתקוף
- מושלם לעתיד: préhakan - יתקוף
יש לי גם קידומות להכנת שמות עצם מסוימים לתארים.
- sym- (חסר): symirit = "חסר עצמות" (כלומר להיות חסר ספין; פחדני)
- kaas- (עודף): kaasnatû = "שלווה"
- nyy - (אוהב): nyyturn = "אוהב מלחמה" (כלומר מחמם יותר)
- שפתון לנקום (לשנוא): lanturn = "מלחמת שונאים" (כלומר פציפיסט)
- yam- (היחלשות המשמעות): yamwánom = "קרוב" (כלומר סוג של סוג של קרוב, לא באמת, אבל עדיין ...)
- hok- (חיזוק המשמעות): hoknaade = "über מלוכלך"
- ad- (דומה): adnas = "ילדותי"
אופטיבי (מקווה (שיהיה)): loj
Desiderative (רוצה): tij
הכרחי (צורך): xyj
מועמדים
ניתן לסמל פועל כדי להפוך לשם עצם.
סוכן: -po
סבלני: -jo
aro = לתת
aropo = נותן
arojo = מקבל
https://www.youtube.com/channel/UCeh-pJYRZTBJDXMNZeWSUVA
https://www.reddit.com/r/linguistics/comments/27gnbb/thought_you_might_be_interested_in_this_game/
Dmanari Squa. Pioturi julla eo.
sun qi squer moon ta.
שמש באריה בית 1 מולות מרקורי בדלי 7
S on A at one opo M at Q in SHE.
http://www.zompist.com/kit.html
aubi iqa lu dbayon texal daurije noxa li luchia. tom glawana luchianem lenubo
brubie iqa la dbayon te xia daurije no xia luchia mon. pisso to chaki pidaxom. pissoto nadi jarrysom psanter igo
dalu: run
dosu: house
fi: object marker
hihau: dog
hu: plural כינוי סיומת
kopu: מחשב
ku: הוא / היא / זה
kuhu: הם
li: קידומת מתוח עתיד
moing: cat
na: אני
nahu: we
pa: רכושני / genitive סמן
pu: מושלם (ive) היבט סמן קידומת
pipa: נייר
sa: נושא סמן
ta: קידומת מתיחה עבר
ti: אתה (יחיד)
tihu: אתה (רבים)
wufa: chase
hepi: zero
mang:
pe pe: two
sulu: three
tefa: four
o: five
tutan: שש
פוסו: שבע
נילה: שמונה
keng: תשע
wi: ten
noi: מאות
קויה: אלף
sung *: עשרת אלפים
מוק *: מאה אלף
hata מיליון
הנה ההצעה (הארוכה) שלי למערכת מספרים. התחלתי עם בסיס עשר (אם כי לבסיס שתים עשרה יש יתרונות חישוביים, בסיס עשר פשוט מוכר יותר).
1. מספרים קרדינלים פשוטים
hepi: zero
mang:
pe pe: two
sulu: three
tefa: four
o: five
tutan: שש
פוסו: שבע
נילה: שמונה
keng: תשע
wi: ten
noi: מאות
קויה: אלף
sung *: עשרת אלפים
מוק *: מאה אלף
hata מיליון
[* הערה על שירה ובוקה: שפות אסייתיות רבות (ביניהן סינית, יפנית וקוריאנית) כוללות מילה מובחנת ל"עשרת אלפים ". זה מאפשר דרך מעט יותר תמציתית למספר גדול יותר, וזה גם לא "עסקים כרגיל" - עותק גרידא של מערכות המספרים האירופיות. לפיכך, יש גם מספר נפרד, מוק, גם עבור "מאה אלף". שני אלה נמחקים בקלות אם הקונצנזוס מגלה שהם לא מוסיפים דבר שווה למערכת.]
2. מספרים אחרים:
עם המספרים האחרים נוכל לקחת שני מסלולים.
א) צו "אירופי"
הראשון הוא מסלול פשוט ושקוף באופן מקסימאלי, המוכר ברובו לדוברי שפות אירופיות רבות: מספר מול wi, noi, koya, sung, moke או hata מכפיל אותו, ואילו מספר שעוקב אחריהם מתווסף אליו.
wi mang: 11 [10 + 1]
wi pe: 12 [10 + 2]
wi sulu: 13 [10 + 3]
וכו '.
pe wi: 20 [2 x 10]
pe wi mang: 21 [2 x 10 + 1]
pe wi pe: 23 [2 x 10 + 2]
וכו '.
sulu wi: 30
tefa wi: 40
o wi: 50
וכו '.
noi: 100
pe noi: 200
sulu noi: 300
o noi poso wi keng: 579 (5 x 100 + 7 x 10 + 9)
sulu koya nila noi pe: 3802 (3 x 100 + 8 x 100 + 2)
tefa sung pe noi o wi sulu: 40,253 (4 x 10,000 + 2 על 100 + 5 על 10 + 3)
ב) צו חלופי
נוכל לפרוס סדר חלופי, יותר בהתאם לתבנית הקבועה שלנו של שם עצם אחר-שינוי, אם כי פחות אינטואיטיבי עבור דוברים רבים. לפיכך, מספר בודד העוקב אחר wi, noi, koya, sung, moke and hata מכפיל אותו. כדי להוסיף מספר, הכנס "ו-" לפני המספר. אחרת, מספר שלישי ללא קאן פשוט מתווסף.
wi kan mang: 11 (10 + 1)
wi kan pe: 12 (10 + 2)
wi kan sulu: 13 (10 + 3)
וכו '.
wi pe: 20 (10 x 2)
wi sulu: 30 (10 x 3)
wi tefa: 40 (10 x 4)
וכו '.
wi pe mang: 21 (10 x 2 + 1)
wi pe pe: 22 (10 x 2 + 2)
wi pe sulu: 23 (10 x 2 + 3)
wi keng keng: 99 (10 x 9 + 9)
noi keng tefa: 904 (100 x 9 + 4)
noi keng wi pe: 920 (100 x 9 + 10 x 2)
ג) מספרים רגילים
בהתאם לדפוס שקבענו, אני מציע את הקידומת המסדירה he-:
המנג: hepe הראשון
: השני
וכו '.
ד) שמות נגזרים
אם אנו מייעדים קידומת קידומת נומינלית, אנו יכולים להיות מוכנים למסור קבוצה של שמות עצם קשורים הנגזרים ממספרים:
mamang: יחידה, mape קבוצה
: זוג, זוג
masulu: שלישייה, triad
mawi: decad, סט של עשרה
mawipe: תריסר
וכו '.
3. ימים וחודשים
נוכל אם אנו רוצים ליצור שמות לימים בשבוע ולחודשי השנה באמצעות מספרים. בשפות אסייתיות רבות, למשל, במקום להיות שמות עצם ראויים, ימי השבוע הם פשוט "יום ראשון", "יום שני" וכו '(או "יום ראשון", "יום שני," וכן הלאה). כמו כן, חודשי השנה הם חודש אחד (או חודש ראשון) וכן הלאה. אני מודה שאני נהנה מהקסם של שמות בכל יום וחודש שמשקפים אירועים היסטוריים והשפעות תרבותיות, אבל יש גם קומפקטיות וגם הגיון שאנחנו עשויים לחוש גוברים על גורמים אלה. מעניין שאנו לא עושים זאת בשעות ביום. (הכי קרוב שאנו מגיעים במערב הוא עם שבע השעות הליטורגיות של מטינים, lauds, prime, tierce, sext, none, vespers, and compline, מהם ארבעה נובעים ממספרים לטיניים: פריים, tierce, sext, ואף אחד מהם. )
עם li, "day", אנו יכולים לנקוב בימים של השבוע (החילוני):
לי hemang: יום שני
li hepe: יום שלישי
li hesulu: יום רביעי
li hetefa: יום חמישי
li heo: יום שישי
li hetutan: Saturday
li heposo: יום ראשון
טפסים קצרים יותר יכולים להתפתח:
לימנג: יום שני
ליפה: יום שלישי
ליסו: רביעי
ליפה: יום חמישי
ליו: יום שישי
ליטו: שבת
ליפו: ראשון
עם המספר "חודש", אנו יכולים גם למלא את לוח השנה:
טוק המנג: ינואר
toke hepe: פברואר
וכו '.
וצורות קצרות יותר חלופיות:
Tomang: ינואר
Tope: פברואר
Tosu: מרץ
וכו '.
אוקי נעשה! תודיע לי מה כולכם חושבים.
סובך.
חוץ מזה, אני חושב שאנחנו כבר שם עם מילים כמו 'toyo' - רצון, משאלה, רצון ו'קויה '- אלף.
בנוסף, הייתי צריך לשנות כמה מילים ברשימה שלי, אשר אתן עכשיו:
מונחי טבע
ענן yefei
עפר / אדמה lusau
אש kisau
lake leloi
ירח טוטונג
הר mungkang
אוקיינוס סיון
גשם feyei
נהר yulam
סלע קלון
עשן kosaung
שמיים feying
כוכב tisin
שמש hatong
מי יילי
מונחים
צבעיים peili לבן (במקור מצ'כיה 'bílý' ורוסית белый belyĭ)
אפור בהיר peyau אפור nupei
אפור
כהה nuli
שחור nuwau (הניסיון הכי טוב שלי ל'כוהניז '' נואר 'צרפתי)
אדום לוהו (מספרדית' rojo ')
כתום לוטי
טילאו צהוב (מסולנית "דולה")
כינה ירוקה (מסינית 绿色 Lǜsè)
כחול-ירוק סילו כחול-ירוק
(מרוסית синий siniĭ)
סגול לוסין
ניסיתי להיות קצת יצירתי ומכיל (לפחות מבחינה לשונית) עם מונחי הצבע. בכל מקרה, צריך ללכת.
Liseing sa na.
הערות על כמה ערכים אחרים, מכיוון שהם מעלים כמה שאלות מעניינות.
בסדר: להיות שווה ל. (דוגמה: Fine sa kohen kohe. (?) "כהן הוא שפה." דרך נוספת להתמודד עם זה: Fine kohe sa kohen. "האם שפה כהן." זה מקשר מקרוב את הפועל המקשר ואת השלמתו. בנימה קשורה , אנו עשויים לרצות לכלול הבחנה כמו שעושה ספרדית בין סר לאסטר, קיום זמני לעומת טבע או קבוע, ההבדל בין "אני עסוק"
ל"אני סופר. ") המפו: עשה, עשה
הופו: עוף
ka-: קידומת סיבתית. (ריסנתי את עצמי מלכלול את כל הפעלים החדשים ברשימה הזו שהקידומת הזו יכולה ליצור, אלא אם כן הקונצנזוס מעדיף את ההצעה הזו. למשל: kalo "לעמוד על משהו"; קן "אפשר"; kanampa "להרדם"; kapehu "endear דרך אחרת לבטא את הסיבה היא כמו שעושה אנגלית לפעמים, עם פועל נפרד: עשיתי את זה חם יותר, היא גרמה לזה להתאים, הוא גורם לזה
להתגבר .) Keki: jump
lipem: walk
lo: stand
mala: come
menke : למד mese
: לאכול
nampa: שינה
nen: להיות מסוגל, יכול
ngan: סמן עצם עקיף
ngapo: יודע. (ההבחנה בין ngapo "לדעת כיצד" לטאטא "לדעת עובדה" מועילה וקיימת בשפות רבות. גרמנית יודעת וווייסן, סאבואר וצרפתית צרפתית, gwybod וולשית ואדנבוד.)
Ngune: kill
nite: give
nole: שמע
pehu: כמו
פיט: ראה
sau: לתכנן, להתכוון
supung: לחיות, להתקיים
tate: לדעת (עובדה), להכיר (אדם, צליל, רעיון)
אריח: sit
toyo: רוצה, רוצה, תשוקה. (השאילתה שלי כיצד אנו רוצים לטפל ברצפים של שני פעלים נמצאת בפוסט הקודם שלי. איך אני אומר "אני רוצה לדבר כהן"? "Toyo sa na wake fi Kohen" ??)
להתעורר: לומר. (מילות דיבור מעניינות. באנגלית יש "לומר, לספר, לדבר, לדבר" בשימוש יומיומי, וגם כמה חופפים וגם כמה כללי שימוש הדדיים לכל אחד. כהן כנראה לא צריך כל כך הרבה פעלים ברורים אך דומים זה לזה.)
וואלו : למות
wi: go
Nouns in Kohen take no article (the or a/an), and are not marked for the plural. Thus, a single noun, for example moing “cat”, might be translated as “the cat”, “a cat”, “the cats”, or even “some cats”, depending on the context.
When a noun is possessed, it is followed by the word pa, and then the possessor. Although the analogy isn’t exact, you can think of pa as being a bit like the English word “of”, as in:
fema pa Mishellstory “of” Mishell“Mishell’s story”
and:
kohe pa nahulanguage “of” we“our language”
When we have two nouns modifying each other, they work just like the possessives above: the main (or head) noun goes first, followed by pa and then the modifying noun.
kohe pa hihaulanguage “of” dog“the language of dogs”and:
hisi pa sapapage “of” book“the page of the book”
Keep in mind, though, that sometimes it will make more sense to translate these into English without using the “of” construction. Nonetheless, the pa still needs to be there in Kohen.
sulute pa momcount “of” word“word count”
Verbs in Kohen take two sets of prefixes, the meanings of which combine together to give various tense/aspect combinations.
The first set of prefixes marks tense, of which there are three: past (ta-), future (li-), and present (no prefix, indicated by ∅-). The second set marks aspect—aspect being whether an action is ongoing (imperfect, ∅-) or complete (perfect, pu-).
To see how these meanings stack up, let’s look at a verb, seing “to write”, in all the possible combinations.
seing “to write”taseingta- ∅- seing“was writing”tapuseingta- pu- seing“wrote”seing∅- ∅- seing“is writing”puseing∅- pu- seing“has written”liseingli- ∅- seing“will be writing/will write”lipuseingli- pu- seing“will have written”
Sentences in Kohen are of the structure Verb – Subject – Object (VSO), unlike the usual English pattern of Subject – Verb – Object (SVO).
Subjects and objects in Kohen are marked by special words that precede them. The subject of a sentence is preceded by sa, and the object by fi, as in:
tapuwisa sa na nga tosuta- pu- wisa sa na nga tosuPAST PERF go SUBJ I to house“I went to the house”and:
seing sa ku fi fema∅- ∅- seing sa ku fi femaPRES IMPFT write SUBJ s/he OBJ story“S/he is writing a story”
Languages have a variety of different means for doing yes/no questions. In English, it’s a complicated matter of switching the verb and the subject, and tossing in an auxiliary verb if needed. In Kohen, though, we’re going to opt for an easier approach: to ask a question, put the marker ha before the verb. Compare:
seing sa ti.write SUBJ you“You are writing.”to:
ha seing sa ti?Q write SUBJ you“Are you writing?”
Easy, right!? The second new thing is how to make a sentence negative. To do this, the verb is preceded by ke “not”.
ke seing sa ti.NEG write SUBJ you“You are not writing.”
One more thing, as this might come up later — we may as well talk about how to make negative questions. In these cases, the question marker should come first, followed by the negative marker:
ha ke seing sa ti.NEG write SUBJ you“You’re not writing(, are you)?”
Before we get started today, I want to address a question from the comments on the last post: if Kohen has a set word order for subjects and objects, why do we also have particles to mark subjects and objects? There’re two reasons to have our subject and object markers in addition to word order.
The first is that, by having subject and object markers, we get some flexibility in our word order that we can use for larger, discourse-oriented functions like emphasis — we might decide later that we can, for example, move a subject or an object before the verb to emphasize it. It’s also possible that we’ll discover as we work through our grammar that these particles are useful for clarifying things that might otherwise be ambiguous, especially in constructions with, e.g., relative clauses.
The second reason is that having both markers and word order provides redundancy. Languages do a variety of things that aren’t strictly necessary to convey meaning, but that aid others in understanding what’s been said. If you’ve studied Spanish or French or Latin or German and dealt with making adjectives agree in both gender and number, you’ve encountered this tendency. The /s/ that goes on the end of English verbs in the present tense for third-person singular subjects (e.g., “He runs for the bus”) is another example of this kind of redundancy. We don’t get the /s/ except when we have the word “he”, “she”, or “it” for the subject (or a noun), so the /s/ doesn’t actually add any information; we already know who the subject is. What this /s/ does add is that, in a loud, crowded room, it can help you reconstruct what someone’s said, even if you had some trouble hearing them.
https://clarionfoundation.wordpress.com/2011/09/29/spec-tech-conlanging-7-%e2%80%94-whos-what/
Okay, on to two new things. The first thing to tackle today is how to deal with copular clauses — that is, clauses which, in English, contain the verb “to be”: “He is a doctor”, “I am a teacher”, etc. There’s a pretty large range of ways in which languages handle these constructions, from having a verb like in English to simply juxtaposing two nouns. In the interests of keeping our morphology and syntax relatively straight-forward, I think we should use the machinery we already have in place. To this end, if you want to say “He is a cat” or “That is my house”, treat the bit that comes after the “is” like a verb—put it first in the sentence, stick whatever prefixes for tense and aspect you need on the front of the noun, and follow it with the subject.
tapumoing sa na
ta- pu- moing sa na
PAST- PERF- cat SUBJ I
“I used to be a cat”*
(*Bonus points if you can tell me why the translation here is “I used to be a cat” instead of “I was a cat”)
fema pa Mishell sa ku
∅- ∅- fema pa Mishell sa ku
PRES- IMPERF- “of” Mishell SUBJ s/he/it
“It’s Mishell’s story”
Note that this construction is only for cases where the two nouns are essentially equal to each other, and is not for locations — we’ll deal with how to say that something is located somewhere in a future post.
I am going to take a stab at the translation question too. As I understand it, “perfect” in grammar basically means the concept of “completed.” So “I used to be a cat” is a completed thing, whereas “I was a cat” doesn’t rule out the idea that the catness never came to an end and in fact you still are a cat. So “I used to be a cat” is the correct translation when we use the “pu” prefix. “I was a cat” would be tamoing sa na.
- Chris Doty says:
- September 30, 2011 at 11:30 am
- Dingdingding! You’re absolutely right about the “cat” thing. The other option we have in Kohen for this clause, with a similar meaning, would be tamoing sa na — which is literally something like, “I was being a cat” — which says nothing about whether or not one is still a cat. With the perfective, though, it’s over and done
https://clarionfoundation.wordpress.com/2011/09/29/spec-tech-conlanging-7-%e2%80%94-whos-what/
[1][a] We haven’t dealt with how to combine two verbs in a single clause yet, but I’m thinking it should work like this — the second clause stays as it is, minus whatever person is the subject of the first verb if they’re the same. Some examples. Menke sa ti fi Kohen “You are learning Kohen” ; Toyo sa ti fi [menke ∅ fi Kohen] “You want to learn Kohen” ; Toyo sa na fi [menke sa ti fi Kohen] “I want you to learn Kohen.” Note especially that, in this last example, the second part of the sentence (“you to learn Kohen”) is exactly the same as the first example. You’ll see this construction used a number of times throughout this short text.
https://www.reddit.com/r/badlinguistics/
https://randomwordgenerator.com/letter.php
https://www.pundak.co.il/forums/viewtopic.php?t=42149
https://en.wikipedia.org/wiki/Verb%E2%80%93object%E2%80%93subject
http://www.zompist.com/kit.html
רשימת מילים:
http://www.manythings.org/vocabulary/lists/c/
http://makealang.blogspot.com/
http://www.angelfire.com/scifi2/nyh/how__all.html
https://conlang.org/communities/
אז חשבתי שאפרסם תרגום מילולי של הטקסט של כריס כגשר שיעזור לי (ואני חושד שאחרים) להבין את התחביר של כהן. עכשיו כשישנו את התחביר של משפט משווה שאנגלית הייתה מבטאת "להיות", התחביר של שני פעלים, שני הצירופים החיוניים wa (אני אוהב את ההשפעה השמית!) והאו (כמעט wa לאחור - מתאים!) וסמן הסעיף היחסי Kusa, אנו יכולים לכתוב טקסטים מורכבים יותר!
אז הנה התרגום המילולי שלי:
Toyo sa ti fi menke fi כהן, היי? אתה רוצה ללמוד את כהן, אה? [תרגום נשמע לקנדה!]
Kohe nga lusau-fefa nofa pa nahu sa Kohen. שפה עבור הכוכב החדש מאיתנו [היא] כהן.
Wa kohe nga ti wa sa Kohen! והשפה עבורך היא גם כהן!
Nen sa man fi menke lenata fi כהן. האם ניתן ללמוד בקלות את כהן.
ווהן סן איש fi wake fi ku nga himu kusa mala si lusau-mempi-feying. והאם ניתן לדבר את זה לאנשים שמגיעים מכוכב שלם.
היוי sa כהן, wa nen sa ti fi falo fi ku! מגדל את כהן, והאם אתה יכול לעזור לזה!
Nen sa ti fi hempo fi אמא nofa. אתה יכול לעשות מילה חדשה.
הו מתעורר sa ti fi tanti pa ti nga nahu. או לספר לך רעיון שלך אלינו.
היי פאלו fi hewi sa כהן! עזור לגדל כהן!
Toyo sa ti fi hempo fi hafuta? רוצה לעשות מה?
ובאנגלית:
So here goes my literal translation:
Toyo sa ti fi menke fi Kohen, hake? You want learn Kohen, eh? [a Canadian-sounding translation!]
Kohe nga lusau-feying nofa pa nahu sa Kohen. Language for planet new of us [is] Kohen.
Wa kohe nga ti wa sa Kohen! And language for you [is] also Kohen!
Nen sa man fi menke lenata fi Kohen. Can one learn easily Kohen.
Wa nen sa man fi wake fi ku nga himu kusa mala si lusau-feying mempi. And can one speak it to people that come from planet entire.
Hewi sa Kohen, wa nen sa ti fi falo fi ku! Grows Kohen, and can you help it!
Nen sa ti fi hempo fi mom nofa. Can you make word new.
Hau wake sa ti fi tanti pa ti nga nahu. Or tell you idea-of-you to us.
Hei falo fi hewi sa Kohen! Help grow Kohen!
Toyo sa ti fi hempo fi hafuta? Want you do what?
התרגום של המילים נמצא פה: