#30
הטיול הראשון:
אסיד בפסטיבל נאביה
בשעה 3 נכנסנו לרחבה שתינו כמה צייסרים של ערק ורקדנו
שעה 5 וחצי התחיל השחר והלכתי לכיוון הים
הסתכלתי ימינה ושמאלה ופשוט הכמויות של הזבל הדהימו אותי ועשו לי צמרמורת
אריאל הגיע לכיווני ואמרתי לו שאני הולך להביא שקית זבל להתחיל איסוף והוא הצטרף מיד
תוך 15 דקות סיימנו את כל רצועת החוף באיזור והסתובבנו לאיסוף אחרון בדרך חזרה
אריאל קורא לי לבוא מהר ואני מתקרב הוא אומר לי "דין מצאתי אסיד עכשיו על החוף"
שמנו את השקיק הקטן עם הקרטון וחצי בכיס וחזרנו לאיסוף הצלנו כוכב ים בגלל איזה מישהי שביקשה
וזרקנו את השקית הגדולה לפח.
חזרנו לרחבה עד השעה 6 בבוקר עד שהתחילה הפסקה של שעתיים בגלל הרמדאן
הלכנו לנמנם ליד הבריכה.
בשעה 8 בבוקר בערך
חלקנו קרטון לקחתי שפיץ ואריאל קצת יותר מחצי
והלכנו לרחבה
מהר מאוד תחושת הזמן נעלמה
התחלתי להרגיש שהצבעים מתחדדים התנועות של הגלים השקטים נראו כמו חלום.
החול היה נעים והתחיל להתחמם מהשמש
בחזרה לרחבה הצלילים קיבלו עומק וגוון שלא שמעתי בחיי
והתחושה החלה להיעלם
דיברנו אני ואריאל ואמרנו שנחלוק את החצי הנוסף שנשאר
שמנו אותו בכוס מים וערבבנו
אחרי אזהרה של אריאל לשתות רק את המים ולהיזהר מהקרטון כמובן שהחליק לי הקרטון ישר לתוך הגרון בשלוק הראשון
תחושת הזמן עדיין לא הייתה קיימת, הכל הרגיש ארוך אך מעניין.
אחרי עוד תקופה ברחבה יצאתי חזרה לכיוון החוף
לאותה התחושה שהייתה לפני של החדות והיופי הצטרפה תחושת הודיה עצומה על כל מה שיש לנו בחיים על המים על האדמה על האנרגיה של השמש וההרים הגבוהים
שיחות קצרות עם אנשים גרמו לי להבין שדי קשה לבטא את העוצמות שאני מרגיש.
ואז הכניסה למים
הם היו כל כך נעימים אפילו שהם היו קרים
לא היה את הצורך להיכנס במכה והיה אפשר ממש להנות מכל שלב שהם מגיעים אליו מהברכיים למותניים לבטן
ואז הצלילה בשנייה שהכנסתי את הראש לתוך המים הרגשתי שאני במימד אחר לגמרי
הכל היה כחול עמוק עם דפוסים עגולים משתנים
יצאתי מהמים והתחלתי להסתובב על החוף
שמתי לב למליון סיטואציות שלא קשורות אליי בכלל
השיח עם עצמי על כמה אנחנו קטנים ביקום הזה התגבר.
הדבר הבא בזיכרון שלי הוא שהגעתי למרחב הבטוח נכנסתי לשם ושאלו אותי אם יש לי אש דווקא אש לא הייתה לי אבל הרגשתי שאני לא יודע מה אני צריך
הסתובבתי די אבוד אפילו הייתי אומר באיזור המלון הרגשתי קצת כמו חוצן מהחלל
הלכתי ל"מערה" שגילינו באותו יום שזה מקום מרוחק מהרחבה שלא שומעים את המוזיקה ולא מגיעים לשם אנשים במטרה לשים את הראש אולי לישון.
נשכבתי על הגב ובשנייה שעצמתי עיניים פרפר ענק וזורח הופיע עם הכיתוב "FREEDOM" עליו.
נטרפתי מזה תוך 10 שניות לדעתי יצאתי משם וחזרתי לכיוון המסיבה ידעתי שאני צריך למצוא מישהו לדבר איתו.
הלכתי לכיוון הקאנטה שלנו בדרך הצבעים באבני הפסיפס על הקירות של המלון השתנו כל רגע לפי הקצב במוזיקה.
הגעתי לשם
קסם הייתה ישנה על הלונגי ולא ידעתי איפה אריאל ושי
הגיע בחור נחמד שיש איתנו בקאנטה שעזרתי לו מוקדם יותר ביום לפתוח בקבוק יין ופשוט שיתפתי אותו שאני פעם ראשונה דלוק על אסיד זה ממש הצחיק את שנינו והוא אמר לי מילים שעזרו לי ממש
"תקליל את זה ותנסה פשוט להנות"
נתן לי שלוק מהיין שיכלתי ממש להרגיש אותו מתגלש לי בגרון
בכל זאת הרגשתי שאני לא מצליח לחזור לרחבה והיא יותר מדי בשבילי
התיישבתי שם לבד וחזרה שוב תחושת הלבד ההיא.
הצבעי גואש הזוהרים שהיו לי על הידיים קצת הסריטו אותי אז שמתי סנדלים והלכתי למקלחות מה שהתברר כטעות גדולה ממש
הרגשתי כאילו אני מתמוסס במקלחת ממש
אז קפצתי החוצה וחזרתי לקאנטה.
עד שאריאל הגיע זינקתי אליו סיפרתי לו את מה שהיה וצחקנו על זה ממש האווירה ישר נהייתה קלילה והוא ממש כיוון אותי לאיך להנות מהדלקה להסתכל על פרצופים של הגמורים עם הנעילות,
לראות את הצבעים כמשהו יפה.
נכנסנו לרחבה שוב
משם כל מה שאני זוכר זה תנועות הצבעים והריחות שהשפיעו עליהם מהכתורת
תחושת אהבה ענקית למוזיקה ואת הבאס דופק בחזה בעוצמה
משם עוד נכנסנו למים וחזרנו כמה פעמים.
אני ושי הלכנו לקנות מים כי נגמר לנו וחשבתי שאנחנו אחראיים.
לקחתי ארנק והתחלנו ללכת לכיוון הבר
בדרך שי דיבר מלא על האמדי שהוא לקח ואני לא כל כך הצלחתי לדבר
הגענו ליד הבר והוא אמר לי "תראה את האישונים שלי אני ממש דלוק"
וכל מה שראיתי זה פרחי לוטוס מסתובבים בעיניים שלו
אבל לא ידעתי להסביר לו את זה אז פשוט אמרתי "כן אה"
ההתעסקות עם כסף הייתה ממש קשה התחושה של הנייר הייתה הכי מוזרה בעולם אבל בהצלחה רבה הבאתי 2 בקבוקים גדולים.
משם עוד חזרנו לרחבה ולים כמה פעמים כל פעם עם תדהמה מהיופי של הים והמקום.
השלב הבא שחוויתי גיליתי שנקרא חמזמזים משמע שאריות של דלקה אחרי שנוחתים חזרה בכדור הארץ.
הרגיש שכל פעם שאני מדבר הקול שלי רץ על כל סולם התוים למעלה ולמטה
ורעשים כמו שיעול או רכב נוסע הופך לטראנס באוזניים
הגענו בסוף הפסטיבל לקאמפ וישבנו שתינו מיץ מנגו הזמנו אוכל ופשוט צחקנו על מלא דברים מרקם של אוכל היה כל כך מוזר אורז הרגיש כל גרגר וגרגר וירקות הרגישו כאילו הם מזינים אותי בכל מה שצריך.
הירח קרץ ללילה טוב
ואז הלכתי לשמוע קצת מוזיקה לשחק עם הפוי שזוהר עד שנרדמתי.
בבוקר קמתי בשוק מהעוצמה של החומר הזה שעוד לא עבר וכנראה גם לא יעבור הסתכם כחוויה מדהימה ומלמדת ממש
@The_Dude_29