#1
גביש
• בליעה
• 110 מ"ג עם חיזוק של 65 מ"ג
• פעם ראשונה שלוקח משהו יותר "כבד" מירוק.
אחרי שבדקתי את החומר עם בדיקה בבית, לקחתי את החומר ויצאתי עם חבר ליער קרוב לבית שלי. פרסתי מזרן בשבילי ומזרן בשבילו, הורדתי את הנעליים שלי, התמקמתי וחיכיתי שההשפעה תחל.
אחרי 20 דקות התחלתי להרגיש משהו. העולם קצת השתנה. הידיים שלי הרגישו אחרת, הראייה שלי לרחוק נעשתה טיפה מטושטשת יותר, ההרגשה הפנימית שלי הייתה מצויינת וברגע אחד הוצף בי אושר ענק.
ביום יום אני סובל מחרדה. בזכות הmdma, החרדה נעלמה לי והרגשתי בפעם הראשונה ללא חרדה בכלל. בקטע שפשוט הייתי רגוע והראש שלי היה שקט, ללא לחצים בחזה. פשוט מושלם. (זה מכיוון שmdma מכבה חלק במוח שנקרא "אמיגדלה" שאחראי על החרדות והפחדים בגוף).
התחלתי לפתוח את הלב לחבר שלי, וסיפרתי דברים על עצמי, מה שגורם לי להיות מאושר, מה שגורם לי להיות מדוכא, הכל. והחלק הכי טוב? שעד לפני הטריפ בכלל לא ידעתי את התשובות לשאלות האלו. היו לי נעילות חזקות, אבל הייתי מוכן לזה וידעתי שזה יקרה כי כשקר לי למשל אני לא במכוון "נועל" את הלסת שלי. לכן הצטיידתי בהרבה מסטיקים. לא צרכתי מגנזיום או נוגדי חמצון, לכן לא היה מה שיפחית את הנעילות. מיותר לציין שלמרות המסטיקים סבלתי עוד 3 ימים לאחר מכן בגלל הפצעים שעשיתי לעצמי חחח (כי היה חלק שירקתי את המסטיקים כדי לקחת חדשים עם טעם והסתבר שהמסטיקים נגמרו לי, אז היה מרווח מהרגע שנגמרו עד הרגע שחבר הביא חדש מהבית).
למדתי המון דברים חדשים על עצמי, על הסובבים אותי, ולמדתי ש"סמים" זה עולם שיכול להרוס לך את החיים, או לבנות אותם מחדש בצורה הרבה יותר טובה ממה שהיו עד עכשיו.
בשלב מסויים רציתי לשמוע מוזיקה. הכנתי לעצמי פלייליסט שמורכב מראפר שאני אוהב שמספר הרבה על החיים שלו ועל החיים עם בעיות נפשיות והתמודדות איתן וכו' (NF זה שם הראפר למי שמעוניין), אז הוא נתן לי הרבה חומר למחשבה. בנוסף שמעתי טראנס אחד, והוא פשוט היה מדהים. הסאונד היה הרבה יותר עשיר, הייתי יותר בתוך הטראק עצמו והיה תענוג לשמוע אותו.
בהכנות שעשיתי לעצמי לקראת הטריפ, הבנתי שיש סיכוי שיהיה לי דאון לאחר מכן, אז תכננתי תכניות עם הטריפ סיטר בשביל להסיח את דעתי מהדיכאון. ואכן, חוץ מהלילה שנגמרה בו ההשפעה של הmdma, לא היה לי דאון בכלל כי המוח שלי היה עסוק בדברים אחרים.
לסיכום, הטריפ שלי היה משמעותי, מלמד, מוצף באושר ונטול חרדות.
דו״ח מאת: @damdaniel