*/

אסון מירון - בית המשפט לא יכול להיות אשם, כשאין חוק.

הדבר הכי מגוחך בהאשמה של בריוני הליכוד כנגד הבגץ, באי הלאמת מתחם הרשבי. שההאשמה באה מצידם של המחוקקים, שלא חוקקו חוק להלאמת המתחם והסדרתו.

וזו בעצם עיקר הבעיה שלנו כמדינה.
יש כאן 120 חכים שעוד לא הפנימו, שבמדינת חוק כדי לפגוע בזכויות יסוד (כמו בעלות פרטית של עמותות על קרקע עוד מתקופת העותמאנים) צריך לחוקק חוק!

ולא סתם חוק, אלא כזה שיעמוד בפסקת ההתגברות של חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו. שאוסר גזילת רכוש פרטי על ידי המדינה ללא חוק מידתי וראוי.

במקום זה, מפלגת השלטון ונספחיה, ששולטים כאן כבר 13 שנה, מנסים לבצע מחטף של אדמות, ומעקפים אידיוטיים ולא חוקתיים ולהשתלט על אדמות בבעלות פרטית בלי חוק. כי מה לעשות כדי לחוקק חוק, צריך לעבוד קשה. והח"כים שלנו לא אוהבים לעבוד.

וכשזה לא מצליח, כי מה לעשות, אנחנו מדינת חוק, והמדינה לא יכולה סתם כך להשתלט על אדמה פרטית (ואוי לנו אם זה לא היה כך) אז הם מאשימים את בגץ.

וככה הכל נראה כאן.
פארטץ' וקומבינות, חקיקה טלאי על טלאי במקרה הטוב, עם חורים שלא היו מביישים גבינה הולנדית, אבל מי אשם שהחוק נראה כך?

הבג"ץ? וכי הבג"ץ מחוקק חוקים?

מצד אחד אתם זועקים שהבג"ץ יוצר חקיקה שיפוטית ומצד שני אתם לא רוצים לחוקק שום דבר.

★

וזה מוביל אותנו גם לביזיון "התו הירוק". במקום לחוקק חוק מסודר מידתי וראוי, ואז לצאת לדרך. הכל הפוך. הכל בריוני. תוך הטיית תקציבים ושימוש בכח המפלגה השלטת והפעלת לחץ על גורמי עיצוב דעת הקהל (במקרה הזה המעסיקים הגדולים), כדי לאנוס את הציבור להתחסן. שיטת המאפיה, כך קבע המנהיג וזהו!

לצערי במקרה הזה, בית המשפט דווקא בחר את הצד האחר, ונתן דרור לכוחות החזקים במשק לעשות ככל העולה על רוחם.

זה אכן משקף רוחות של שינוי בבתי המשפט שככל הנראה מושפעים מהלחץ וההסתה המופעלת עליהם. רוחות של התיישרות לציפיות השלטון להתפרע באין מפריע, בלי להסדיר חקיקה.

★★
רוחות אלו נראות לחלק העם המנצח, כרוחות של תקווה. אבל צריך להבין שרוחות כאלו יאפשרו בעתיד למדינה לגזול לכם את הקרקע ללא חוק, להשאיר אדם ללא פרנסה ולכלוא אותו ללא סיבה אמיתית. ולפגוע בזכויות הבסיסיות שלכם, לחיים, לכבוד, לחופש דת וחופש מדת, להתפרנס ולחיות בביטחון, והכל באמצע שופטים מפוחדים שלא רוצים ללכת נגד המנהיג והשלטון הכל יכול.

ככה פשוט בלי חוקים. עם המון כח ותקציבים, תוך הפחדה מטורפת, תיגמול מערכות ובעלי שליטה, וריסוק כל מי שלא מיישר קו..

ככה נראים החיים במדינה ללא חוק, וללא מערכת משפט עצמאית שאינה נתונה לאיומים.

חשוב תמיד לזכור. כשנורמה מושחתת הופכת לנורמה לאומית, כבר אין דרך חזרה. אם לא נעמוד על הרגליים האחוריות, זה יגיע מהר משציפיתם. תדחו את הביקורת על בתי המשפט, כי השופטים כאן כדי לעזור לדל ולחלש. כך לפחות זה אמור להיות. ואם הביקורת על בתי המשפט לא תיפסק, נמצא את עצמנו עם שופטים שמעדיפים לעזור לחזק כדי לא לפגוע לעצמם בקידום.

★★★
אכן הצדק הוא עיוור לעוועווי המציאות המשתנה שבחוץ, הצדק פועל על פי תחושת הצדק ולשון החוק.

רק תחליטו מה אתם מעדיפים, אם בעטתם בתחושות הצדק של בית המשפט (אקטיביזם שיפוטי), אז תדאגו לכל הפחות לעגן את רצון העם בחוק.

אז בפעם הבאה שח"כ או שר אומרים לכם בית המשפט אשם, תשאלו אותו, איזה חוק חוקקת בעניין?

(*התמונה מרחבי המרשתת, "הצדק הא עיוור" על פי השראתו של האמן 'Alois Mayer' -פסל גרמני שחי בין השנים: 1855-1936).