*/

לידיעת הסוחרים במטבעות דיגיטליים - תקציר פסק דין חשוב שנותן תקווה לגבי העתיד.
מקור - ניוזלטר של משרד עו"ד נשיץ, ברנדס, אמיר.

"קבלת כספים שמקורם במכירת ביטקוין, וצמצום הגבלות בנקאיות
במהלך טיפול בלקוחות, אנו נתקלים לעיתים קרובות בקשיים בהעברת כספים ממקורות שונים בשל דרישות נוקשות שמציגה המערכת הבנקאית ביחס להוכחת מקור הכספים, בהתאם להוראות בנק ישראל, המעוגנות בסעיף 7 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 ובצו איסור הלבנת הון, התשס"א-2001.

לאחרונה דן בית המשפט בסירובו של בנק מרכנתיל דיסקונט להעביר כספים לחשבונם של לקוחות מחשבון המוחזק עבורם בנאמנות על ידי פלטפורמת המסחר Bit2C (ביטוסי) שמקורם במכירת מטבע ביטקוין. הבנק נימק את סירובו בהעברת הכספים בסיכונים שהוא עשוי להימצא בהם, לרבות סיכוני הלבנת הון. לא זו בלבד, אלא שהבנק אף איים לסגור ללקוחות את החשבון אם ישלחו כספים נוספים שמקורם במכירת מטבעות וירטואליים.

בית המשפט בחן שאלה זו בשני מישורים עיקריים: האחד, אם סירוב הבנק בשל אופי הפעילות הוא סביר, והשני, אם נתיב המטבע והכסף מוסבר על ידי הלקוחות באופן המניח את הדעת.

ראשית קבע בית המשפט כי שירות בנקאי הוא חיוני, בהתאם לחוק הבנקאות, וככזה, הבנק מחויב לתת שירות של ניהול חשבון לכל המעוניין, כל עוד לא הוכח סירוב בנסיבות סבירות. בנוסף, נקבע כי אין לקבל סירוב קטגורי באופן גורף, ולכן מדיניות הבנק השוללת פעילות במטבעות וירטואליים באופן גורף ללא התייחסות פרטנית אינה סבירה, וכי על הבנק למדרג את הפעילות בהתאם לסיכונים – פעולה שהבנק נכשל לבצע עד כה.

שנית, בעניין נתיב המטבע עקב בית המשפט אחרי "סיפור מקור הכסף", אשר ראשיתו ברכישת 250 מטבעות ביטקוין על ידי הלקוחות בסך 15,000 ש"ח, שהועברו לחשבון בנק של אדם אחר. המטבעות שנרכשו עבור הלקוחות נשמרו בארנק דיגיטלי. הלקוחות טענו כי ממועד העברת המטבעות לארנק הדיגיטלי לא בוצעה כל פעולה במטבעות עד למועד העברתם לזירת המסחר ביטוסי. לאחר העברת חלק מהמטבעות לביטוסי, הומרו חלק ממטבעות הביטקוין לשקלים והסכום שהומר נשמר בחשבון של ביטוסי בנאמנות עבור הלקוחות.

נקבע כי אם ההפקדות ההיסטוריות מוכחות, ונתיב המטבע נמסר באופן שמניח את הדעת, הבנק צריך לקבל את ההעברות. בית המשפט שלל את טענת הבנק באשר להעדר היגיון כלכלי של העסקה והגיע למסקנה שבמקרה שבפנינו לא קיים סיכון להלבנת הון. בנסיבות אלו נקבע כי סירובו של הבנק להפקדת כספים אלו אינו סביר ועל כן על הבנק לאשר את ההעברות.

אנו מדגישים בהזדמנות זו לקהל העוסק במסחר במטבעות וירטואליים כי בהתאם לפסק הדין ישנה חשיבות עצומה לשמירת כל האסמכתאות הקשורות למסחר ולנתיב המטבע והכסף ובכלל זה כל מסמך הנוגע לרכישת המטבעות הדיגיטליים, השמתם בארנק הדיגיטלי, שליטתם של בעלי הארנק הדיגיטלי, היסטוריית מכירות, תשלומי מיסים לרשויות המס בגין מכירות וכולי. האמור נכון גם ביחס לסוחרים שחפצים להסדיר פעילות במטבעות וירטואליים אל מול רשות המיסים.

בהקשר של הסדרים אלו, אנו שבים ומזכירים כי אין כיום הליך מוסדר דוגמת הליך "גילוי מרצון" מול רשויות המס, ולפיכך, יש להסדיר בהקדם חשבונות ומקורות כספיים שלא דווחו לרשויות המס.

הפניות: ת"א 51757-08-18 ערב נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ (22.2.2021)."