*/
Sourceאיך הפסקתי לפחד והתחלתי לאהוב את הזריקה: וידוי של סרבן חיסון לשעבר / תוכיפלצת, חבר פורום סקופים ברוטר *** בעבר התנגדתי לחיסוני הקורונה, ולסקר החיסונים הגדול שפורסם ברוטר לפני שהוסר מהאתר עניתי "לעולם לא". לפני כשבועיים קיבלתי שכל והחלטתי להתחסן.
כמו רבים אחרים שטרם התחסנו, הטעות שעשיתי היתה יתר-אינטלקטואליזציה של הבעיה.
חוסר האמון שלי ברופאים, בחברות התרופות והמזון ובמערכת הציבורית, והחיבה שלי לתאוריות מוזרות ומפתיעות (כי המציאות עצמה מוזרה ומפתיעה) הביאו אותי אל מקום גרוע מאוד: ההתמכרות לנבירה בתאוריות קשר, ולגרוע במיוחד: המצב העגום שבו האמנתי מבחירה לשרלטנים, שקרנים ובורים, על-פני המציאות שצעקה לי בפרצוף.
האמנתי לאנשים כריזמטיים ונרקיסיסטיים שנחשפתי אל "הרצאותיהם" דרך youtube וגוגל, כי רציתי להאמין. עמוק בפנים, כמו כל אחד אחר, אני יודע שלעולם יש צד אפל. ראיתי את בחיסון ביטוי פיזי של האופל הזה. האמנתי באמת ובתמים שיש כאן קנוניה נגדנו, קהילת האדם החופשי.
לבושתי האמנתי אפילו לאחד המתקרא רב, שמתהדר בתואר בפיזיותרפיה, ובחרתי להאמין לו על-פני מדענים ורופאים רבים. העדפתי להאמין לקומץ רופאים שהתנגדו, והתעלמתי מהעיקרון הברור בהלכה היהודית לפיו תמיד מעדיפים את דעת רוב הרופאים כשמדובר בדילמה רפואית.
דעתי השתנתה בעקבות כמה דברים.
א. נתקלתי במקרה בהרצאותיו המרתקות של פרופ' אילן אוקון, אימונולוג, מאוניברסיטת בר אילן. הוא פירק לגורמים את הטיעונים שהציג אותו 'רב' כריזמטי. האזנתי לו בפה פעור, ותהיתי עד כמה טיפש נעשיתי.
ב. הרצאותיו המרתקות של הרב דר' עקיבא טאטז, בראיית העולם היהודית ההלכתית בנוגע לחיסונים:
ג. המקרה של גל מקל. תמיד אמרתי לעצמי, אני צעיר וחזק, בלי מחלות רקע וכו'. והנה אני שומע על גל מקל, סוס של בנאדם, אין יותר סוס מזה, קפטן נבחרת ישראל בכדורסל, חוטף קורונה שמשאירה אצלו קריש דם בריאות ומנטרלת אותו מלשחק כדורסל לתקופה הנראית לעין. אם גל מקל קיבל את זה קשה, כל אחד יכול. אני לא מיוחד ואני לא סופרמן.
ד. החשש הפרטי שלי תמיד היה פגיעה כביכול של החיסון בפוריות הגבר. והנה קראתי כאן ברוטר על גבר בן גילי, ללא מחלות רקע, שהתנגד להתחסן בדיוק מאותו חשש, והאיש נפטר מקורונה. כשקראתי את הידיעה הזו ידעתי, אני מטומטם מוחלט אם אני לא מתחסן ועכשיו.
ה. אחד הדברים שהדאיגו אותי הוא המצאות של חומרים כמו אלומיניום וכספית בחיסונים. אלא שלמדתי שחיסוני ה-mRNA אינם מכילים אותם כלל וכלל.
בשנה האחרונה קראתי יותר מרוב האנשים על המחלה ועל חיסוני ה-mRNA.
אני מרגיש שבתגובותי כאן ברוטר הייתי שותף לפשע נתעב, ואני מתפלל להשם יתברך שאיש לא לקח את דברי ברצינות. דיקלמתי את החרדות שלי, הדמיונות שלי והשקרים של השרלטנים.
אני מתנגד לחיסונים בכפייה, אני חושב שזה לא דבר טוב, אבל אני גם שמח שהחיסונים יחזירו לנו את החיים לסדרם.
יש לנו אחריות מוסרית כלפי החברה בה אנחנו חיים (ואני אדם מאוד אינדיבידואליסט) לאפשר לחיים ולכלכלה לחזור לסדרם, ויש לנו גם אחריות מוסרית כלפי שמירת בריאותם של הסובבים אותנו. המחלה פוגעת בסובבים אותנו, והבורות והחרדתיות וההתעקשות של המתנגדים לחיסונים מקיימת את המחלה בינינו.
כיום אני נבוך, כמעט מתבייש, לספר לאנשים שבעבר התנגדתי לקבל את החיסון. אני סומך על אנשי המדע כשליחי השם כאן, אני סומך על השם יתברך שנתן לנו את החיסון באמצעותם,
ואני מאפשר לעצמי לאזור, סוף-סוף, אומץ, ולהקריב הקרבה כל כך זעירה לטובת החברה היהודית, הישראלית והעולמית.
חיסונים הם פלא. גם אם גרמו נזק, הוא לא מתקרב לכמות החיים שחסכו. פוליו, חצבת, צהבת, כלבת, טטנוס ועוד הרבה מחלות נוראיות. ועכשיו גם קורונה. אי אפשר להתכחש לכך.
אל תתנו לשרלטנים מקצועיים ולבורים שלא מידיעתם להשפיע עליהם, לא משנה כמה קורץ לכם לרצות להאמין שמה שהם אומרים הוא נכון. אל תתנו לכריזמה שלהם לתעתע בכם, רובם רוצים למכור לכם משהו. האחרים, לא אתפלא אם מדינות זרות מפעילות אותם.
ואם אתם יהודים מאמינים, לכו בעקבות העיקרון ההלכתי הקובע: ברפואה, דעת רבים היא הקובעת.
מילים לא יוכלו להביע את הצער והחרטה שאני חש לנוכח התגובות הטיפשיות והנבזיות שכתבתי בפורום הסקופים בנוגע לחיסון. אני מקווה שמישהו אחד לפחות שקורא את מאמר הדעה הזה ועוד לא התחסן, יחשוב שנית.
אני מקווה שעוד סרבני חיסונים רבים יחזרו בם וישכנעו רבים אחרים מעם ישראל לקבל שכל ולהתחסן במהרה. אסור לנו לברוח באנוכיות, אסור לנו להתעלם מהאחריות שלנו כלפי המשפחה, עם ישראל, החברה הישראלית, ודורות העתיד.